א"ל ר' עקיבא וכו': אם כן, היה לו לומר לאגוז ירדתי, שהיא המרכבה, מהו שאומר, אל גנת אגוז ירדתי. אמר לו, משום שהגנה, שהיא המלכות, הוא כל השבח שבאגוז, שצומחים ויוצאים מן הגנה הזו שהיא המלכות, וע"כ מזכיר את הגנה בעיקר. וממשיך לפרש דבריו, למה נרמזה המרכבה באגוז. מה אגוז צפון וסתום מכל צדדיו, בתוך קליפתו, כך המרכבה היוצאת מן הגן שהיא מלכות, סתומה מכל צדדיה. מה אלו ארבעה ראשים שבאגוז מתחברים בצד זה, דהיינו במרכזם, ומתפרדים מצד זה, כלפי חוץ, כך המרכבה, הד' פנים שלה, מתחברים באחדות בחדוה ובשלמות, ונפרדים כל אחד לבחינתו, על מה שנתמנה, זהו שכתוב, הוא הסובב את כל ארץ החוילה, וכן, הוא ההולך קדמת אשור, וכן כולם.

פירוש שבמרכזם נמצאים ד' הפנים, מיוחדים זה בזה, והארת ג' הקוין, דהיינו האחדות שמקו ימין והשמחה שבקו שמאל, והשלמות שבקו אמצעי, נמצאים בכל אחד ואחד מהם בלי הפרש משהו, ומבחינה זו הם מחוברים. אבל מבחינת תפקידם להשפיע לתחתונים הם נפרדים שכל אחד מגביר את בחינתו, ופני אריה שהוא ימין משפיע חסדים בעיקר, ופני שור שהוא שמאל, משפיע חכמה בעיקר. ופני נשר שהוא אמצעי, משפיע בעיקר שפע ממוזג. ופני אדם, תפקידו בעיקר לגלות החסדים בהארת החכמה כנ"ל בדבור הסמוך. ומבחינה זו, כל אחד נפרד מחבירו.