ד"א, עד שיפרח היום: היינו קודם שיפוח יום ההוא של האומות, (כנ"ל בסמוך) ונסו הצללים, הם הממשלות ששלטו עליהם. אלך לי אל הר המור, אמר הקב"ה, אלך לי לנער האומות מירושלים, שהוא הר המור, כמ"ש בהר המוריה אשר בירושלים, ואל גבעת הלבונה, זהו בית המקדש אשר בציון, שכתוב בו, יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון וגו'. והיינו ג"כ, כדי לנער משם את הרשעים. כמש"א, לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנו. כמי שאוחז בשמלה לנער את הטנופת ממנו.