ואמר רבי אלעזר וכו': באותה שעה שנולד לוי, פתחו למעלה ואמרו, שהשכינה אמרה לז"א, מי יתנך כאח לי, דהיינו שתשפיע בי חכמה, כי מבחינת החכמה נקראים זו"ן אח ואחות. יונק משדי אמי, שאז יונקים שניהם מן הבינה, והם במדרגה אחת לא זה גדול מזה, אמצאך בחוץ אשקך, כי הארת החכמה בלי חסדים ה"ס חצוניות ובקשה ממנו שתוכל לנשקו ולהאיר ממנו גם בהיותה בחיצוניות. גם לא יבוזו לי, כי בחיצוניות מתעוררים הקליפות לבזות את השכינה, בסו"ה, לפתח חטאת רובץ. ובקשה ממנו שלא יוכלו לבזות אותה. וכל זה היה מטרם שקו האמצעי, שה"ס לוי, הכריע וקיים את שני הקוים ימין ושמאל, שמחמתם יורש גם הוא אותם ב' הקוים בעצמו, שה"ס כהנים ולוים. כיון שיצאו משבט לוי המשוררים של מטה, דהיינו אחר שנתחלקו לימין ושמאל, לכהנים וללוים כנ"ל, שאז נתקדשו כולם שחכמה שבלוים נתקדשה ע"י התלבשותם בחסדים שבכהנים כנ"ל בדבור הסמוך, ועמדו על משמרותם דהיינו השרים של מעלה, ונתקדשו אלה המלאכים כנגד אלה הלוים, חברים כאחד, כי מעשה התחתונים משלימים את העליונים (כנ"ל אות שכ"ז ד"ה ותנא) אז נעשו העולמות אחד, ומלך אחד שוכן עליהם. לאחר כל אלו התקונים, בא שלמה ועשה ספר, מאותו שיר של אותם שרים הנ"ל, ונסתמה החכמה בו.