א״ר שמעון וכו׳: אר״ש זה שלמדנו, בכתוב, קול השופר, יפה הוא, וזה הוא יעקב, שעלה במחשבה, שהיא חכמה, עם האבות, דהיינו בכללות חג״ת, ויצאו יחד מתוך השופר, שה״ס בינה, הנקראת אמא עלאה, כי כמו שופר שתוקעים בו, שהוא מוציא מים ורוח ואש יחד, שהקול נעשה מהם, כך אמא עלאה, המכונה שופר, הוציא את האבות, שהם חג״ת, בקול אחד, שהוא קו האמצעי, ת״ת, ומתוך המחשבה עלו יחד בקול אחד, וקול ההוא נקרא קול שופר, וזהו יעקב, שהוא קו האמצעי הכולל האבות, חג״ת, ביחד, כי קו האמצעי כולל בתוכו כל ג׳ הקוין, ונקרא קול. וביאור הדברים תמצא לעיל (בהקסה״ז דף קפ״ד ד״ה למשמע).