ועל דא אנן וכו': ועל כן אנו מיחדים אותה עתה להוציאה מסטרא אחרא ההוא, כמי שמזמין אחר שיהיה עד שלו, דהיינו ז"א, שנעשה עד שלה שהיא אחד, משום שזה, ז"א, הוא העד שלנו, והסטרא אחרא אינו עד אצלינו. ואז הוא נפרדת מן הסטרא אחרא. כיון שבאה, לז"א, אנו מעלים אותה לחופה אל בעלה מלך העליון, שהוא ז"א, בכל הרצון וכוונת הלב, וע"כ היא אחד.

פירוש. כי נתבאר לעיל (באות קל"א) בסולם, בביאור המלאך בואל, שהמלכות יש לה הדינים דשמאל ושל המסך דחירק הנמצא בחזה דז"א, להיותה מחזה ולמטה שלו. ובדינים אלו נאחז הסטרא אחרא, ואז אינה אחד, אבל אחר שז"א מעלה אותם הדינים, ומכריע על ידיהם בין הקוין ימין ושמאל ומגלה כל המוחין שבעולמות, כמ"ש שם, הרי הוא מעיד על הדינים הללו, שאינם דינים אלא זכיות גדולות, ונעשתה אחד כמו ז"א. וז"ש, בגין דדא איהו סהיד דילן, שמעיד שאינם דינים, והסטרא אחרא לאו איהו סהדא לגבן, שאחר שז"א מעיד שאינם דינים, אין הסטרא אחרא נאמן לומר ההיפך. ואינו יכול עוד לינק ממנה. וכדין איהי אתפרישת מההוא סטרא. ונעשית אחד.