לשעתא הוה דכתיב וכו': כאן חסר תחילת המאמר, והוא בזהר חדש סוף תרומה דף מ"ג ע"ג, שאומר שם, שאהרן זכה לכהונה ונבואה מה שלא זכה כהן אחר. ומקשה הרי זכריה כהן ונביא היה, שנאמר עליו, אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא. וזהו שתירץ כמ"ש כאן, לשעתא הוה, שהנבואה היתה לצורך שעה ולא לדורות. שכתוב, ורוח אלקים לבשה את זכריה וגו'. למה אתם עוברים את מצות ה' וגו', דהיינו לצורך שעה בלבד. ואם תאמר הרי ירמיהו, שכתוב, בו, בטרם אצרך בבטן ידעתיך, הרי שהיה כהן ונביא. וכן אחרים, ולאו דוקא אהרן. ומשיב, אלא כולם לא זכו לנבואה וכהונה כאהרן, כי אהרן זכה בנבואה עליונה על כל שאר הכהנים, וזכה בכהונה עליונה, על כולם, כי היה כהן גדול.