ובגין דא י' וכו': ומשום זה י' זו, שהיא המלכות, לפעמים הוא תחת ז"א, ולפעמים על ראשו, ולפעמים באמצע. ומפרש, על ראשו ה"ס ה י' של יקו"ק, בסו"ה, אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. וזהו, להעלות נר תמיד, שהיא י' על הו"ה מצד המנורה, דהיינו או"א על ישסו"ת, שמלכות דאו"א, היא כתר לז"א, מצד עליתו לישסו"ת, שנתתקן בסוד המנורה כמ"ש לעיל בסמוך. באמצע, ז"א, היא מחצית השקל. דהיינו שהיא גדולה כמוהו, והם שניהם ב' פלגי דגופא, שז"א הוא בחי' חציה הימין דבינה, והמלכות היא בחינת חציה השמאל דבינה. ואז נקראת מחצית השקל. זהו שכתוב, זה יתנו וגו' מחצית השקל בשקל הקדש וגו'. והיא כעין זה הוי"ה שה י' היא באמצע אחר ה ו', וקודם ל ה' שניה שהיא נה"י, משום שמקבלת אז מחג"ת דז"א שהוא ו'. בסוד רביעי לאבות. בסוף, ז"א, במשכן, היא כעין זה הוה"י, דהיינו שירדה תחת היסוד שהוא ב ה' שניה. ונתקנק שם לפרצוף שלם. וז"ס, חמש אמות ארך הוא מצד ה' ראשונה. וחמש אמות רוחב מצד ה' תחתונה. ואמה, ה"ס ו', שהוא ז"א. וחצי האמה היא י', שהיא המלכות העומדת בסוף, והכל נרמז באות ו' שהוא ז"א, או שהיא כתרו, או באמצעו, או בסופו.