רבי אלעזר אמר וכו': רא"א, מקרא זה, היה צריך לומר כך, סולו לרוכב על ערבות, והיה המשמעות בינה הרוכבת על ז"א, מהו בערבות. וכן ביה שמו, ביה הוא, היה צריך לומר, אם הוא סובב על בינה, מהו שמו. אלא מקרא הזה, על הסתום מכל הסתומים עתיק מכל העתיקים, נאמר. דהיינו א"א, שסתום יותר מאו"א עלאין הסתומים, ועתיק יותר מהם. ההוא שלא נגלה ולא נודע כלל, כי חכמה שלו נסתמה לגמרי, ואינה מאירה למטה ממנו כלום. והוא רוכב בערבות, שהם או"א, שהם י"ה. ואם תאמר, כיון שהוא בא ורוכב ב י"ה. א"כ, אע"פ שסתום, הוא עומד במקום הזה להתגלות.