ויעקבני זה פעמים: שואל, אומר זה, למה לו המלה זה, היה צריך לומר ויעקבני פעמים. ומשיב, אלא דבר אחד נכפל ב' פעמים, הצירוף בכרתי, חזר בזמן אחר להצירוף ברכתי, להיות אותיותיהם שוות, זה פעמים, שאומר, יורה, שנכפל ב' פעמים אותו הדבר. כי הברכה שייכת להבכור, וכיון שלקח ממנו הבכרה כבר קנה גם הברכה. ונמצא שאלו ב' המרמות הן אחד. ופנימיות הדברים. כיון שכבר בזה בעצמו את הבכורה שלו, כי אמר אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה, שפירושו שביזה את הדרך שלו, שהוא הארת השמאל בלי התכללות בימין, ונתן את הבכרה לדרכו של יעקב שה"ס קו אמצעי, וקבע את דרכו לנצחיות. (כמ"ש לעיל חיי שרה דף מ"ו ד"ה וכבר) הרי הודה בזה שהברכות שייכים ליעקב. כי סוד הברכות, הוא קביעת הדרך לנצחיות, (כנ"ל דף ס"א ד"ה ועתה) וכבר קבע דרכו של יעקב לנצחיות. הרי שבביזוי הבכרה, הודה לו על הברכות, והם דבר אחד. וז"ס שבכרתי, וברכתי, אותיותיהם שוות.

כגוונא דא, כי עתה שבנו זה פעמים: שפירושו שדבר אחד נכפל ב' פעמים, א) שכבר חזרנו אליו, ולא בשנו לפני אותו האיש. ב) כפשוטו, שכבר חזרנו אליך. כי אותיות שבנו שוות לאותיות בשנו.