אלא מן העפר וכו׳: ומשיב, אלא, מן העפר, פירושו, מו העפר שבביהמ״ק הקדוש, דהיינו מלכות, כמו שאמר ר׳ ייסא סבא, ועפר הזה, הוא מעפרא עלאה, מבינה, כש״א, ועפרות זהב לו, שפירושו בינה, שנקראת זהב, כי כמו שנמצאת הפעולה למטה במלכות, כעין זה, היא נמצאת גם כן למעלה בבינה. והעמדנו, שעפר פירושו, עפר בית המקדש, כי עולם זה שהוא מלכות נברא ב ה׳ שהיא בינה, ועל כן אפילו גלגל החמה היה מן העפר, כש״א אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, שפירושו ב ה׳ בראם, הרי שגם השמים שהם גלגל החמה נבראו ב ה', ומשום זה, הכל היה מן העפר. מי הוא עפר. הוא, אותו ששורה תחת כסא הכבוד הקדוש. שהוא בינה.

פירוש. שר׳ אלעזר מתרץ דבריו, שאינם סותרים דברי ר׳ ייסא סבא, כי מה שאמר ר׳ ייסא, שעפר הוא מלכות, היינו מלכות הממותקת בבינה, המכונה עפר בית המקדש. ונודע, שבעת שעלתה המלכות להתמתק בבינה, וקבלה המלכות צורת בינה, נכללו שתיהן זו מזו, וכמו שהמלכות קבלה צורת הבינה כך קבלה הבינה את צורת המלכות. וז"ש, והאי עפר. מעפרא עלאה הוא שעפר הזה קבל צורתו מעפרא עלאה, דהיינו מבינה, כמה דאשתכח עובדא לתתא, כמו שנמצאת פעולת שיתוף של המלכות בבינה למטה, במלכות, דהיינו שקיבלה צורת בינה, הכי נמי הוא לעילא כגוונא דא, כן ישנה פעולת השתוף למעלה בבינה כעין זה, שגם הבינה קבלה צורת המלכות. ופעולת השתוף, הן במלכות והן בבינה נקראת עפר. ועל כן, ואוקימנא, עפר, פירושו, עפר דבי מקדשא, שפירושו, פעולת השיתוף של מלכות ובינה זו בזו. שזה סוד, דעלמא דא בה׳ אתברי שהכונה היא על פעולת השיתוף של המלכות בבינה, הנקראת ה׳ שמשם נברא העולם, כי אם לא היתה פעולה זו לא היה יכול העולם להתקיים (כמ״ש לעיל ב״א דף ז׳ ד״ה וכבר) שז״ס ב ה׳ בראם, ועל דא אפילו גלגל חמה, כי גם התפארת המרומז בגלגל החמה, יצא מפעולת השיתוף הזאת. הרי, מאן עפר, ההוא דשארי תחות כורסי יקרא קדישא, שהיא בינה הנקראת כסא אל החכמה. באפן, שגם ר׳ ייסא סבר שהיא בינה, אלא מה שאמר שהיא מלכות, כונתו צורת המלכות שקבלה הבינה. כי כונתו היא בעיקר על פעולת השיתוף שבמלכות מבינה. שהוא ה׳ דהבראם, ששורש זה הוא בינה.