ות״ח איהו שקיל וכו׳: ובוא וראה, הוא צריך לראות את עצמו שקול כנגד כל בעלי תורה, וכך הוא צריך לשקול את עצמו מצד התורה, דהיינו מצד נר״נ השכליים. ומצד האברים של הגוף, דהיינו מצד נר״נ הבהמיים, צריך לראות את עצמו שקול כנגד כל עמי הארץ. כמו שהעמידו בעלי המשנה, לעולם יראה אדם עצמו כאלו כל העולם כלו תלוי בו. וע״כ יכוון בנפשו וברוחו ונשמתו לעשות אותם קרבנות עם כל בני העולם. והקב״ה מצרף מחשבה טובה למעשה. ובזה אדם ובהמה תושיע ה׳. כנ״ל. קמו כל התנאים והאמוראים אליו, ואמרו כולם בקול אחד, אתה הוא רועה נאמן, שיש לך רשות לעשות כל זה. כי אתה שקול כנגד כל ישראל. וע״כ שלח אותך הקב"ה ביניהם. (ע״כ רעיא מהימנא).