סליק ברעותא לאפקא וכו': עלה ברצונו, להוציא אדם שליט למטה. והתקין בחיה האחת הזו, הנ"ל שהיא המלכות, עפר דק, כלול מכל הספירות, נשב בו, ונתפשט בארבע רוחות העולם, דהיינו שנתפשט לגוף, לארבע רוחות העולם. וד' חתיכות מן הגוף, נתגלגלו, אחד למעלה, שהוא נצח. ואחד למטה, שהוא הוד. שה"ס הרגלים המכונים נו"ה. ואחד לצפון, שהוא יד שמאל, שה"ס גבורה. ואחד לדרום, שהוא יד ימין, שה"ס חסד.

עפר דקיק, ה"ס מלכות הנמתקת כל כך בבינה, עד שהמלכות הנקראת עפר, אינה נתפסת, ונחשבת כולה לבינה, ונקראת משום זה, עפר דקיק. שז"ס וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה וגו'. אדמה ה"ס הבינה המכונית אדום, עפר ה"ס המלכות, וה' צר את האדם בעפר הנלקח מן האדמה, שכולו בצורת אדמה, שהיא בינה. אלא שכלול מכל עשר ספירות. כנ"ל.