פתח ואמר וארא וגו': פו"א, וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון וגו'. יחזקאל ראה מראה ההוא, בתקון שאינו עומד אלא בשעה שכוכב ההוא שולט, כמו שאמרנו. כי אינו שולט תמיד, כי נגנז (כמ"ש באות קע"ב) אבל מקרא הזה העמידוהו, והנה רוח סערה, העמידו, שרוח הזה בא לכבוש כל העולם לפני נבוכדנצר. אבל רוח סערה, זה הוא כוכב ההוא שאמרנו, שבלע ע' כוכבים אחרים. וזה הוא רוח סערה שראה אליהו, שנאמר עליו, מפרק הרים ומשבר סלעים, כי אין כח שיעמוד לפניו (כנ"ל באות קנ"ח) וזהו העומד תמיד לפני כל הקליפות מבחוץ, כדי לשמור אותם שמבפנים הימנו כקליפה השומרת המוח. פירוש. אע"פ שנגנז, נמצא כחו תמיד מחוץ כל הדינים, כדי לשמרם. והוא מטעם היותו שורש כל הדינים. ואם הוא היה מתבטל היו מתבטלים עמו כל הדינים.