ענן, בגין דאיהי וכו': ענן, דהיינו קליפה השניה שביחזקאל הנקראת ענן גדול. היא נקראת ענן משום שהוא פסולת הזהב. וזו נאחזת בצד צפון. דהיינו בקו שמאל, וזו היא נקודה האמצעית העומדת במקומות החרבים. ומשום שידע לפתות את חוה. הוא שולט בנקודה האמצעית של הישוב ובכל דברי הישוב, חוץ מארץ ישראל. בזמן שישראל שרו בתוכה לא שלטה עליה, ולאח"כ שחטאו ישראל, שלטה גם על ארץ הקדושה. משום שכתוב השיב אחור ימינו מפני אויב.

פירוש, הקליפה הנקראת ענן, היא בחינת פסולת הזהב, דהיינו מקו שמאל ממש, כמו שהזהר עצמו מפרש (בפקודי רכ"ד ע"ב, ד"י) וזה לשונו, וכד איהו בארמותא, שהארת החכמה מקו שמאל המכונה זהב, מאיר ממטה למעלה, כדין איהו דהב טב, וכל ההוא דלתתא, דהיינו כמו שאומר מקודם לכן, שמתפשטא לתתא, דהיינו שהארת החכמה נמשכת ממעלה למטה, אז הוא נעשה סוספיתא דדהבא, דהיינו פסולת הזהב, והיא התוכא דיליה. הרי שענן גדול, שהיא פסולת הזהב היא מעצם קו השמאל ממש. עש"ה. אבל רוח סערה היא מבחינת דינין דנוקבא, דהיינו ממסך דמלכות, אלא שבא מן הצפון. כנ"ל. והיא נקראת נקודה דחורבא, (כנ"ל תצוה אות צ"ז) וז"ש, ובגין דידע למפתי, שפיתה את חוה להמשיך ממעלה למטה, שזה היה חטא עצה"ד. משום זה, שליט בגו נקודה דישובא, שנאחז בהמלכות, שה"ס נקודת הישוב. וכן על ארץ ישראל אחר החורבן. כי היא שולטת בכל מקומות החורבן. (כנ"ל תצוה אות צ"ח).