קידושא דיומא הא וכו': קידוש של יום, הרי העמידוהו, שהוא, בורא פרי הגפן, ולא יותר. כי היום, שהוא ז"א, עומד לקדש את המלכות, שה"ס כוס של קידוש. כי ביום עולים זו"ן עד או"א, שה"ס קדש, מתקדשים על ידיהם. מה שאין כן בלילה, שאנו צריכים לקדש את המלכות באלו הדברים כמו שהעמדנו, דהיינו ע' תיבות (כנ"ל אות רנ"ג) והלילה הזה, שהיא המלכות, אינה מתקדשת, אלא ע"י עם הקדוש למטה, בשעה ששורה עליהם רוח העליון, שהוא תוספת נשמה, ואנו צריכים לקדש אותה ברצון הלב ולכוון הדעת לכך. כי בלילה עוד לא עלו אלא עד ישסו"ת. וצריכים להמשיך הקדושה.