זמנא תנינא וכו': פעם שניה, הנשמה מתלבנת באש, (כנ"ל אות שכ"ח) אחר שישבה בגן עדן התחתון כמה שישבה, אשר עד עתה עוד לא נפרדה מכל וכל מן הדברים שבמראה עולם הזה, וכשמעלים אותה למעלה, לגן עדן העליון, צריכה להפרד מכל מראה ומכל דבר שלמטה, וע"כ מעבירים אותה בנהר דינור ההוא, אז הנשמה מתלבנת בו מכל וכל, ויוצאת ונראית לפני רבון העולם, כשהיא ברורה מכל הצדדים. כיון שהסתכלה באור הזה, נתרפאת ונשלמת מכל. ואז עומדות נשמות אלו בלבושים ומתעטרים לפני רבונם. אשרי חלקם של הצדיקים בעולם הזה ובעולם הבא.