וכל אינון נשמתין וכו': וכל אלו הנשמות שצריכים לרדת בגופים קדושים, דהיינו נשמות הנמשכות מקו ימין, אין הנחש עומד לפתח ההוא, כי אז אין המלכות צריכה למשוך חכמה משליטת השמאל, ואין שעריה נסתמים, שתהיה צריכה לפתיחת הנחש (כנ"ל אות תפ"ח) ואין להנחש רשות בנשמה ההוא. ואם לא, הרי הנחש נושך, ונטמא מקום ההוא (כמ"ש בזהר משפטים אות שכ"ב ושכ"ג ע"ש) ואין זו נשמה שנטהרה. ועליהן נאמר, בעצב תלדי בנים, שסוד זה הוא הנחש, שעמו מולידה נשמות, דהיינו ע"י פתיחתו, כנ"ל. כי זה, הנחש, הוא על הגוף. כי הגוף נולד מזוהמת הנחש. וזה, המלכות, היא על נשמה, שממנה נולדות נשמות, ושניהם מתלבשים זה בזה. זה אוחז בנשמה וזה אוחז בגוף.