יביאה יביאוה וכו': שואל, יביאה כתוב, ולא כתוב, יביאוה. ואומר, אלא יביאה שהוא לשון יחיד, יורה ליחד הכל כאחד, דהיינו זו"ן וכן יביא לא כתוב, אלא יביאה, שיורה על המלכות הנקראת תרומה, שיעלה אותה אל בעלה ביקר כמו שצריך. את תרומת ה', את, בא לרבות כל אלו מחנות מלאכים האחרים, להתחבר הכל יחד, והם י"ב מחנות בכלל אחד, שהם, זהב וכסף ונחשת וגו', שהם י"ב מינים, אלו הם י"ב מחנות העליונים, שכלולים כולם יחד בכלל הארבע, הנקראות חיות הקודש. כי כל חיה כלולה מן ג', והם י"ב. כמ"ש אצל חג"ת, כנ"ל בדבור הסמוך.