א"ל קב"ה וכו': אמר לו הקב"ה: אדם, עזבת את החיים ונתדבקת במות. חיים, הוא שכתוב, ועץ החיים בתוך הגן, דהיינו ז"א, שנקרא חיים, כי מי שאחוז בו, אינו טועם מות לעולם. והתדבקת באילן אחר, בנוקבא בשעה שאינה בזווג עם ז"א, הנה ודאי, המות הוא כנגדך, וז"ש רגליה יורדות מות. דהיינו לא זכי הא רע כנ"ל, וכתוב, ומוצא אני מר ממות את האשה, שה"ס הנוקבא בשעה שאינה בזווג עם ז"א. ודאי שנתדבק במקום המות, ועזב מקום החיים, וע"כ נגזר עליו ועל כל העולם,המות.