ר' חזקיה ור' יוסי ור' יהודה וכו': ר"ח ור"י ור"י היו הולכים בדרך. א"ר יוסי, כל אחד ואחד ממנו יאמר דברי תורה. פתח ר"י ואמר, אל תזכור לנו עונות וגו'. בוא וראה, הקב"ה, באהבת ישראל שאוהב אותם, שהם גורלו ונחלתו, לא מסתכל אחר בדיניהם, רק הוא בלבדו. וכיון שהוא מסתכל בדיניהם מתמלא עליהם רחמים, משום שהוא כאב המרחם על בנים. כמש"א כרחם אב על בנים רחם ה' וגו'. ואם נמצא להם עונות, מעביר אותם ראשון ראשון, עד שמעבירם כולן לפניו, וכיון שהעבירם מלפניו לא נשאר עליהם עונות, לתת ממשלה לסטרא אחרא שידונו אותם בשבילם.