ת"ח דנשין וכו': בוא וראה, שהנשים אינן מתברכות אלא מזכרים, כשהם מתברכים תחילה, ומברכה זו של הזכרים, מתברכות, ואינן צריכות לברכה מיוחדת להן. ושואל, אלא במה נעמיד הכתוב יברך את בית ישראל, מאחר שהנשים אינן צריכות לברכה מיוחדת להן. ומשיב, אלא הקב"ה נותן תוספת ברכה לזכר שהוא נשוי אשה, כדי שתתברך ממנו אשתו, וכן בכל מקום, נותן הקב"ה תוספת ברכה לזכר שנשא אשה, כדי שתתברך מתוספת זו, וכיון שאדם נושא אשה, נותן לו ב' חלקים, אחד לו ואחד לאשתו, והוא מקבל הכל, חלקו וחלק אשתו. וע"כ כתוב ברכה מיוחדת לנשים, יברך את בית ישראל, כי זהו חלקן, אמנם הזכרים מקבלים גם חלקן, והם נותנים להן אחר כך. כמבואר.