מנ"ל דסדר לון וכו': מאין לנו שסידר אותם סביב השכינה, כי כתוב, האספו, שפירושו שיאספו למעלה מסביב השכינה, (כנ"ל באות תקכ"ב) ואז נמצא שם כל השלימות, וכמה מרכבות עליונות מסביב להם. פתחו ואמרו, לך ה' הגדולה והגבורה וגו', אז נאסף השמש דהיינו יעקב שהוא ז"א אל הלבנה, שהוא הנוקבא, ונתקרב המזרח, שהוא ז"א, למערב, שהוא הנוקבא. וז"ש ויאסוף את רגליו אל המטה, שיורה על הזווג, והאירה ממנו הלבנה, ונמצאה בשלמות. ואז למדנו, ודאי שיעקב לא מת, אלא נזדווג עם השכינה, כיון שראה יעקב סדר שלם, מה שלא נמצא כך לאדם אחר, שמח ושיבח אל הקב"ה, ופתח וברך את בניו כל אחד ואחד כראוי לו.