ת"ח ההוא נהר וכו': בוא וראה, נהר ההוא הנמשך ויוצא מגן עדן, שהוא בינה, אין מימיו נפסקים לעולם, והוא משלים את העניים, כי משפיע אור החסדים ע"י ג' שהוא יסוד, אל המלכות שהוא ד' דהיינו שהיא דלה ועניה. וע"כ עומדים כמה צבאות וכמה מחנות שנזונים מכאן, מן הבינה, שה"ס נהר הנ"ל, ועל כן נקרא זווג הזה בשם גד, זה מוציא מן הבינה ונותן, דהיינו ה ג', וזה לוקט ומקבל ממנו, דהיינו ה ד', וניזון הבית שהוא הנוקבא, וכל אנשי הבית. שהם צבאות ומחנות המלאכים המתפשטים ממנה.