ר' אלעזר ור' אבא וכו': ר"א ור"א נמלטו לתוך המערה שבלוד, שבאו שם מחמת תוקפו של אור השמש, שהיו הולכים בדרך, ולא יכלו לסבול. אמר ר' אבא, נסבב את מערה הזו בדברי תורה.

פתח ר' אלעזר וכו': פתח ר"א ואמר, שימני כחותם על לבך וגו', רשפיה רשפי אש וגו'. מקרא זה עוררנו בו, כלומר, שבארנו אותו. אבל היה לילה אחד, שהייתי עומד לפני אבי ר"ש, ושמעתי ממני דבר, שאין לכנסת ישראל, שהיא הנוקבא, שלימות ורצון ותשוקה אל הקב"ה, אלא ע"י נשמות הצדיקים, שהם מעוררים נביעת מים התחתונים בהנוקבא, נגד מים העליונים דז"א דהיינו שמעלים מ"ן להנוקבא, שבשעה ההיא, שלמות הרצון והתשוקה, הן בדבקות אחד לעשות פירות. וענין זה כבר נתבאר היטב לעיל (בראשית ב' דף קנ"ב ד"ה ביאור, ע"ש).