וכד תסתכל בדרגין וכו': וכאשר תסתכל במדרגות הללו תמצא, שהוא מחשבה, הוא בינה, הוא קול, הוא דבור, והכל אחד. והיא היא המחשבה שבראשית הכל, ולא היה פרוד אלא הכל אחד וקשר אחד. והיא מחשבה ממש שנקשרה באין, שהוא כתר, ולא נפרש לעולם. וזהו ה' אחד ושמו אחד. ועל זה הנותן אמרי שפר כתוב, זהו הגוף, דהיינו ז"א, שהוא מלביש חכמה דנוקבא בחסדים ומוציא מלות יפות וישרות, כנ"ל.

פירוש שכל אלו המדרגות עד הנוקבא לא באו אלא לגלות החכמה שבראשית הכל, שהוא החכמה שבראש א"א, שאינה יכולה להאיר לתחתונים מחמת שנסתמה שם. ולפיכך כולן הן מדרגה אחת, שהיא חכמה בלבדה. וז"ש, מחשבה הוא בינה, כי המחשבה, שהיא חכמה דא"א מתגלה בתחילה בבינה. הוא קול, כי החכמה נסתמה בקו שמאל דבינה, והקול, שה"ס ז"א, דהיינו קו אמצעי, הכריע בין ב' קוין שבבינה ופתח החכמה שבה, הוא דבור, ובז"א עצמו שקבל ג' הקוין מבינה עוד אין החכמה מאירה להיותו בחינת קו ימין, אלא בנוקבא שהיא בחינת קו שמאל מתגלה אור החכמה, וכלא חד, והיא היא מחשבה ראשיתא דכלא וכו', הרי שכל המדרגות הן מדרגה אחת, דהיינו, רק הארת המחשבה שבראשית הכל, שכולם ממשיכים אותה עד שבאה בגילוי בהנוקבא. ודא הוא ה' אחד ושמו אחד, שהנוקבא שנקראת שמו, הוא מדרגה אחת עם הויה, שהוא ז"א, שהוא אחד עם המחשבה ראשונה כנ"ל, שהוא אחת עם כתר א"א. ועל דא הנותן אמרי שפר כתיב, כי בהיותה אחת עם כל המדרגות עד חכמה דא"א הקשורה בכתר דא"א המכונה אין, אז ז"א נותן ומתקן ומוציא בנוקבא, אמרי שפר, בסוד היחוד דקול ודבור.