סדום גזר דינא וכו': סדום, הגזר דין שלהם היה, על שמנעו את עצמם מלעשות צדקה. כמו שאתה אומר, ויד עני ואביון לא החזיקה. ומשום זה, הדין שלהם לא היה אלא מן השמים. כי צדקה ושמים הוא אחד, וכתוב כי גדול מעל שמים חסדך, הרי שצדקה וחסד נמשכים מעל השמים. ומשום שצדקה תלויה בשמים נמשך גם דינם מן השמים, שכתוב מאת ה' מן השמים, פירוש כי יש דינין דנוקבא ויש דינין דדכורא, (כנ"ל דף י"ט ד"ה והוא) ואומר שדינין דסדום הם דינין דדכורא, דהיינו מן השמים שהוא ז"א. והוא מטעם שגזר דינם יצא על מניעת הצדקה, שפגם הזה נוגע בז"א, שמנעו אותו להשפיע צדקה וחסד להנוקבא, וע"כ גם דינם דין דדכורא.