פתח ואמר הנה ישכיל עבדי וגו': אשרי חלקם של הצדיקים שהקב"ה גילה להם דרכי התורה ללכת בהם, בוא וראה, מקרא זה, הנה ישכיל עבדי, סוד עליון הוא, ובארוהו. אבל בוא וראה, כשברא הקב"ה את העולם, שה"ס זו"ן, עשה את הלבנה. שהאציל את הנוקבא בקומה שוה עם ז"א, ואח"כ, מיעט אורותיה, באופן, שאין לה מעצמה כלום רק מה שמקבלת מז"א, ומשום שמיעטה את עצמה, היא מאירה מן השמש, שהוא ז"א, ובכח אורות עליונים שבו. (וכבר נתבאר ענין זה לעיל בראשית א' ד"ה אות ק"י ד"ה כד הות סיהרא, ע"ש כל ההמשך).