יעקב כגוונא דא וכו': יעקב כעין זה, היה ג"כ מפחד, אולי יחטא, ובסבת ריבוי הרשעים בעולם, יגיע הפגם עד הנוקבא, ומשום זה לא האמין בהבטחת ה' שניתנה לו (כנ"ל באות ע"ה) ואל תאמרו שלא האמין בה', לא, אלא שלא האמין בעצמו, ופחד, אולי יחטא, ובצירוף החטאים שבעולם, יגרום החטא שלא ישוב לביתו בשלום, והשמירה תסור ממנו. וע"כ לא האמין בעצמו.

והיה ה' לי לאלקים: כאשר אשוב בשלום, אפילו רחמים אשית לפני לדין, כדי שאהיה עובד לפניו תמיד. פירוש. הוי"ה הוא רחמים, דהיינו ז"א שהוא באור החסדים, ונוטה לימין. והשם אלקים הוא דין, דהיינו הנוקבא, שהוא באור החכמה, ונוטה לשמאל. ונתבאר לעיל בדף י"ז ד"ה יעקב שמתחילה, לא היה אלא במדרגת יעקב, שפירושו שהיה נוטה לימין יותר משמאל. ואחר כך כשחזר לארץ, השיג מדרגת ישראל, שהימין נכלל משמאל, והשיג ראש. ע"ש. וז"ש כאן אפילו רחמי, שהוא הויה, ונוטה לימין, כד איתוב בשלם אשוי לקבלי לדינא דהיינו שהימין שהוא הויה, יכלל אז בשמאל שהוא אלקים, ואשיג ראש, ואז אכניע כל הקליפות ואוכל לעבדו תמיד בלי הפסק. וע"כ אמר והיה הוי"ה לי לאלקים.