מניה נפקי ו״ד וכו׳: ממנה מן היוד יוצאות ו״ד, שהן המילוי שלה, רמז שהן בחשבון עשרה, כמו ה י'. האותיות יוד כוללות בתוכן ו״ד, שהן שלמות הכל. ו״ד הן דכר ונוקבא, שז״א הוא ו׳ והמלכות היא ד׳ שהן זו״ן דחכמה, (כנ״ל אות קנ״ב). דו קוראים אותם, שפירושו שנים. וע״כ אדם דו פרצופים נברא. ואלו פרצופין היו זכר ונקבה כעין שלמעלה. ו״ד הם נקראים ממעלה למטה, שתחילתם הוא ו׳ שהוא ז״א, ואחריו ה ד׳ שהיא המלכות. ד״ו הם נקראים ממטה למעלה. שהמלכות תחילה ואחריה ז״א. והכל דבר אחד. י״ג מדות הרחמים תליות בה ב י׳. דהיינו בקוץ העליון של ה י׳ שהוא כתר. שבו י״ג תי״ד, ועל כן ה י׳ כוללת ו״ד להראות על זו״ן שבתוכה, שמהם נעשו ישסו״ת, שה״ס בינה שחזרה להיות חכמה, שמשם יוצאים כל המוחין, והן שלמות הכל, שז״ס שהמילוי ו״ד בגי׳ י׳ שחשובים כמוה. כמו שלמדנו וכבר העמידוה.