ר׳ אחא אמר וכו׳: רא״א, כתוב, אם על תודה יקריבנו, והקריב על זבח התודה וגו'. שואל, מה הוא אומר, למה צריכים להקריב עליו חלות מצות וגו׳. ומשיב, הוא כש״א והתודה אשר חטא עליה. עליה הוא בדיוק, דהיינו על שחטא ופגם במלכות. אף כאן, התודה באה על מה שפגם במלכות. כי התודה באה על הצלה מיסורין, דהיינו הד׳ שצריכים להודות, ואין יסורין בלי עון. ונמצא שכל תודה באה על עון. אבל העון הזה פוגם רק במלכות, כמו בקרבן האשם, שכתוב שם, עליה, כנ״ל. וע״כ צריך להביא חלת מצות וגו׳, וחלות מצות הרי העמדנו מה הן ועל מה הן באות. אשר חלות מצות, הן בחינות מלכות, והן באות יעל פגם המלכות. מצת וחלת, כתובים חסרים ו׳. שהוא משום, שחטא עליה, על המלכות, וע״כ ה ו' שהיא ת״ת, אינה מאירה בה.