א"ל רזא אוליפנא וכו׳: אמר לו, למדתי סוד במקרא הזה. כיון שיוסף שמר לברית זו, אשר ברית זו אחוזה בשתי מדרגות, שהן יסוד ומלכות, ששתיהן נקראות ברית, ואלה שתי מדרגות למעלה נקראות בשמות, ולמדנו בפרשת פרה אדומה, שפרה הזו שהיא מלכות, היא מדרגה אחת מאלו ב׳ מדרגות עליונות שבברית, וזווג דפרה נקרא שור. כלומר, כיון שהמלכות דברית נקראת פרה, נקרא היסוד, המחובר עמה, בשם שור. וזה הוא שכתוב בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו. הדר לו ודאי, שמהארת השמאל שנקרא שור, נמשך היופי וההידור. ואין זה שור פשוט כשורים של כל העולם, אלא וקרני ראם קרניו, שהקרן שלו עליון על כל האחרים, וע״כ בהם עמים ינגח יחדיו אפסי ארץ.

פירוש. שע״י הפריעה שבברית מילה נמשכים המוחין דהארת חכמה מן צד השמאל דז״א, הנקרא פני שור. כמ״ש להלאה (בפרשת שלח דף קס״ג ע"א ד״י) אתר דפריעה שרי איהו שור דיוקנא דשמאלא. וכן בחינת המלכות שבברית, המקבלת ממנו, נקראת פרה. וה״ס ב׳ מדרגות שבברית, שאומר כאן. ומבחינה זו משבחו משה, בכור שורו הדר לו. אמנם להוציאו מבחינות השמאל שבקליפות, אומר, וקרני ראם קרניו. שפירושו, קרנא עלאה הוא על כל אחרנין, כי קרנים, פירושו הארות, כמו קרן עור פניו, וכל השורים שאינם ממרכבה עליונה הקדושה, ממשיכים הארת השמאל למטה. משא״כ קרניו של יוסף, הוא קרנא עלאה וכו', שממשיך ממטה למעלה.