מנא לן ממשה וכו׳: מאין לנו זה, ממשה, שאמר לו הקב״ה חטא ישראל עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו וגו'. עוד אמר לו, הרף ממני ואשמידם וגו׳. בשעה ההיא אמר משה, אם משום יקר שלי יכלו ישראל מן העולם, טוב לי המות, ולא יאמרו שעזבתי את זה של כל העולם משום היקר שלי. מיד ויחל משה את פני ה׳ אלקיו. ומסר עצמו למיתה בכמה מקומות בשביל ישראל. שכתוב, ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך וגו'. ולמדנו לא זז משה משם עד שמחל הקב״ה לישראל. ז״ש, וינחם ה׳ על הרעה אשר דבר לעשות לעמו. וכתוב, ויאמר ה׳ סלחתי כדבריך.