ת״ח כד נחתת וכו׳: בוא וראה, כשירדה השכינה אל המשכן, כתוב, כלת משה חסר ו׳. (נראה שבס״ת שלהם היה כתוב כלת חסר ו׳) כי היא הכלה של משה ודאי. דהיינו המלכות, כי משה ה״ס ז״א. והעמדנו. אבל סוד הדבר הוא, כלת משה, זו היא כנסת ישראל, דהיינו המלכות, והכל דבר אחד, ולמלך העליון אמרו. כלומר שמשה ה״ס מלך העליון, ז״א. כיון שהוקם המשכן עמד משה בחוץ, אמר, לא ראוי להכנס אלא ברשות. מיד, ויקרא אל משה. מי הוא ויקרא. היא, זו שהבית שלה היא, דהיינו, כלה ההיא שכל הבית ברשות שלה. שהיא המלכות. וידבר ה׳ אליו. היינו אותו שנקרא קול, שהוא ז״א, אותו שמשה אחוז בו. כי משה הוא מרכבה לז״א.