ויהי קלת וברקים: אמר ר' אבא, קלת כתוב חסר ו' של סימן הרבים, יורה על שני קולות שחזרו לאחד, זה יוצא מן זה, רוח ממים, ומים מרוח, שנים שהם אחד, ואחד שהוא שנים. וע"כ כתוב קלת חסר ו'.

פירוש. כעין קול הגשמי, שהוא מורכב מרוח ומים, כן קול הרוחני מורכב ממים, שה"ס קו ימין, ומרוח שה"ס קו אמצעי. וברוח ומים אלו יש ב' בחינות, א) בג' קוין דבינה, ששם קו אמצעי שהוא רוח הוא תולדה מקו הימין שהוא מים. והיינו רוח ממים. ב) בג' קוין דז"א, כי אח"כ כשנתפשט קו אמצעי מבינה ויורד במקום ז"א בסוד חד בתלת קיימא (בראשית א' אות שס"ג) נמצא בו שקו אמצעי הוא שורש וסבה לב' קוין ימין ושמאל, (כמ"ש שם בסולם) ונמצא שהמים שה"ס קו ימין, הוא כמו תולדה מן הרוח שה"ס קו אמצעי, והיינו מים מרוח. והנה מצד אחד אפשר לומר שאלו ב' בחינות הן אחת, כי לא נמשך לז"א אלא מה שיש בבינה. וז"ש תרין קלין דאהדרו לחד, שהרי דא נפקא מן דא. ומצד הב', אפשר לומר שהן שנים, כי קול אחד הוא בבינה, וקול הב' הוא בז"א. וז"ש תרין דאינון חד וחד דאיהו תרי. שאפשר לומר כך ואפשר לומר כך, וע"כ כתוב, קלת, חסר ו' של סימן הרבים.