אמר ר' יוסי וכו': אר"י, קלת, היינו אחד, והוא קול גדול וחזק שאינו נפסק, לעולם. ההוא, שכתוב בו, קול גדול ולא יסף. שה"ס הרוח שבאו"א עלאין, שאין הי' יוצאת מאויר שלהם, וקומת רוח שבהם נשאר קיים לעולם בלי שינוי. (כנ"ל בראשית א' דף רנ"א ד"ה נחית עש"ה) ורוח הזה מאיר גם בזו"ן הגדולים (כנ"ל בהקדמת ספר הזהר דף מ"ד ד"ה וטעם) כי שאר הקולות נפסקים, שלמדנו בארבע תקופות בשנה הקול נפסק, ואז דינים מתעוררים בעולם. וקול הזה, שכולל שאר הקולות בו, אינו נפסק לעולם, ואינו נעבר מקיום השלם והתוקף שלו. למדנו, קול הזה הוא קול הקולות, קול הכולל כל שאר הקולות.

פירוש. בד' תקופות השנה מתעורר שליטת קו השמאל, ואז תיכף נפסק הקול, שה"ס קומת החסדים, ודינים שולטים בעולם. וזהו רק בקול של ישסו"ת ושל ז"א אבל בקול של או"א, אין השמאל שולט להפסיקו והחסדים אינם פוסקים מהם לעולם. וקול הזה כולל כל הקולות שלמטה ממנו.