טעם. כשקורין השבת שלפני הפסח שבת הגדול. מפני שלקחו כ"א שה לפסחו לשחוט אלהיהם ואותו שנה הי' עשור לחודש בשבת (עי' שבת דף פ"ז ע"ב) ולא הי' רשאין לומר להם דבר כדאיתא במדרש רבה פ' בא כשלקחו פסחיהן באותו שבת נתקבצו בכורות אומות העולם אצל ישראל ושאלום למה הי' עושין כך אמרו להם זבח פסח הוא לה' שיהרוג בכורי מצרים הלכו אצל אבותיהם ואל פרעה לבקש ממנו שישלחו ישראל ולא רצו ועשו בכורות מלחמה והרגו מהם הרבה הה"ד למכה מצרים בבכוריהם. וא"ת לפי טעם זה הוי לי' למיקרי לכולהו יומי דמעשור לחודש עד ערב הפסח ימים גדולים דבכולם נעשה נס. וי"ל שעיקר הנס הי' בהתחלת שאז הי' עיקר קהיון שיני המצרים אבל אחר שעבר היום הראשון כיון דדשו דשו. ב"י סי' ת"ל. והא שאין קובעין יו"ט בעשור לחודש אפי' חל בחול מפני שקבעו בו תענית שמתה בו מרים. מ"א שם: