טעם. שאמרו ז"ל לא אד"ו ראש שאם יהי' ר"ה יום א' יהי' יום שביעי של חג בשבת ותדחה ערבה כ"ש שהי' להם לתקן בשביל שופר ולולב שלא תהא מצותן נדחת. משום דשאני שופר ולולב שיש להן תשלומין למחר שהרי אף בני א"י עושין מר"ה שני ימים אבל שביעי של ערבה אין לו תשלומין לשמיני. כל בו:

קונטרס אחרון שני ימים. יש לעשות בר"ה תבשיל נוסף כמו שעושין בכל יו"ט כיון שי"א שצריך שלש סעודות גם ביו"ט. יחשב זה במקום סעודה ג' כמבואר בסי' תקכ"ט. אבל אם חל בשבת אין לסמוך ע"ז אלא יחלק סעודתו לשנים כמבואר בסי' רצ"א ויניח מעט בין שני הסעודות ויאמר מזמור לדוד ה' רועי כו' אף שהמ"א כתב שם שאף ביו"ט אם חל במו"ש אם יודע שיוכל לאכול קודם שעה עשירית לא יחלק סעודתו לשנים אך בר"ה שמאריכים בודאי א"א שיוכל לאכול שנית קודם שעה עשירית. ואם זמנו בהול וא"א לו לחלק סעודתו או ששכח לעשות כן יש לו לאכול מיני תרגומא מה' מינים שי"א שיוציא בכך כמבואר בסי' רצ"א מטה אפרים סי' תקצ"ז סעי' ד':