Ta'amei HaMinhagim, Miscellany
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
טעם. ששירת החולדה הוא כל הנשמה תהלל יה.¹ עפ"י דאית' במקובלים שכל המינים הטהורים מקבלין שפען מן שני אותיות הראשונות של הוי"ה. והטמאים מאותיות ו"ה. והנה מצינו שכל מה שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה. ומה שביבשה טהור בים טמא וכן להיפך. נמצא כל מין נשפעים מכל ד' אותיות הוי"ה. אבל החולדה דאינה רק ביבשה ולא בים א"כ אין לה שפע רק מאותיות ו"ה ולא מאותיות י"ה. ע"כ אומרת כל הנשמה תהלל י"ה. ישמח משה פ' צו בשם נחלת יעקב פ' ויקרא סי' ז':
footnotes: ¹ בספר פחד יצחק כתב בשם הרד"ק ז"ל שפרק שירה שהעופות והחיות מקלסים לאו שהם אומרים כך וכך. אלא סברא הוא שאם הי' להם פה לדבר יש להם לומר כן. והוא כתב דקאי על המלאכים הממונים על הדברים ההם: ובספר דברי יחזקאל תירץ בשם הגה"ק מו"ה משה טייטעלבוים זללה"ה הפסוק והנה מן היאור עולות שבע פרות וגו' דהא פרות הם בהמות טהורות ופרעה הי' מסטרא דרע למה חלם לו מסטרא דטוב. עפ"י דאיתא במשנה (כלים פי"ז מי"ג) כל שבים (העורות) טהור. חוץ מכלב המים. מפני שהוא בורח אל היבשה. והנה כאן כתיב מן היאור עולות שבע פרות שעלו מן היאור נמצא שהחלום הי' מבהמות טמאות. וע"ל סעי' קכ"ח: