Ta'amei HaMinhagim Siman 179
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
טעם. שאין העולם נזהרים להקדים הכהן לכל דבר שבקדושה. לפי שאין אנו בקיאים ביחוסי הכהונה¹ עי' מ"א סי' ר"א סק"ד. ועי' סעי' תתקל"ו
footnotes: ¹ ובענין שצריך הכהן ליזהר שלא לטמא עי' מ"א סימן שמ"ג סק"ב דבקטן שהגיע לחינוך (כבן ה' או ו' שנים עי' או"ח סי' תר"מ סעיף ב' ועיין חק יעקב סי' תע"ב ס"ק כ"ז) הב"ד מוחין ביד האב להוציאו מבית שיש שם מת ותינוק שאינו בר הבנה אסור להכניסו בידים ע"ש. ועיין ש"ך סי' שע"א סק"א בשם הרוקח דאשת כהן שמעוברת מותרת ליכנס באהל המת דס"ס הוא שמא נפל הוא או שמא נקבה הוא. ועיין פתחי תשובה. סי' שע"א ס"ק י"ב ועי' באה"ט סי' שע"ג סק"א. ועיין פתחי תשוב' סימן ש"ע בשם תשובת חתם סופר בנידון עיר אחד שהרופא כהן ומנימוסי המדינ' שאין המתים נקברים עד אחר שבדקו הרופא ומעיד עליו שנתייאש אסור לכהן הזה לכנוס ולבדוק ע"ש. וכל הקרובים שהכהן מטמא להם אין לטמאות רק לצורך קבור' ולהביא לו ארון ותכריכין. רמ"א סי' שע"ג סעיף ה'. ועיין פתחי תשוב' שם סק"ד בשם הגאון ז"ל מליסא בסידר תפלה שלו דמ"מ בחול מותר להיות בבית המת שמצוה לטמא לו אף שאחרים עסוקין בו מ"מ צריך להיות שם שאפשר שיצטרכו שום דבר לצורך ארון ותכריכין וכדומה הוי לצורך קבורה ומותר להיות שם. ע"ש.
קונטרס אחרון ומותר להיות שם. ובספר עקרי הד"ט סי' ל"ה סעי' ל"א כתב בשם שאלת יעב"ץ ח"ב סי' כ"ו דכהן שמת לו מת והי' עמו בבית ושוב מת אחר בשכונתו כל זמן שלא פירש ממנו ל"מ שא"צ לפרוש ואינו רשאי ליבטל מהמצוה אלא שרשאי ג"כ לקבור מתים אחרים. ובשו"ת מהר"י מברונ"א סי' צ"ט כתב שאין הכהן מטמא לנפל של עצמו אלא לבר קיימא דומי' דלאביו ולאמו ולא לנפלים: