Ta'amei HaMinhagim Siman 944
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
טעם. שהחתן מתענה בר"ח ניסן. מפני שהוא אחד מן הימים שמתענין בהם שבו מתו בני אהרן. רמ"א סי' תקע"ג. ולפ"ז אף בכ"ח בכסליו שהוא ג"כ אחד מימי' שמתעני' בהם¹ ג"כ מתענה בו ביום חופתו שבו שרף יהויקים המגילה שכתב ברוך מפי ירמי' כדלקמן סי' תק"פ ולא הזכירו הרב לפי שאין רגילין לעשות נשואין בסוף חודש. ט"ז שם בשם הב"ח:
footnotes: ¹ ובענין מש"כ המ"א סי' תק"פ סק"ח דבשנה מעוברת מתענין בז' אדר ראשון. עי' בספר אהבת יהונתן לפ' זכור שכתב בשם הירושלמי דמשה רבינו ע"ה מת באדר שני ע"ש. וכן הוא בהלק"ט ח"ב סי' קע"ג דכיון דאמז"ל (ר"ה י"א) שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ודאי שאם השנה שמת בה מרע"ה היתה מעוברת לא מת אלא באדר שני ואפי' אם השנה שנולד בה היתה ג"כ מעוברת ונולד באדר ראשון. ע"כ המתענה ביום שמת בו מרע"ה יתענה באדר שני ע"ש: ונראה להביא ראי' שאם השנה שמת בה מרע"ה היתה מעוברת לא מת אלא באדר שני. ממה שאמז"ל (קידושין ל"ז:) מניין שבשבעה באדר מת משה. כי מיום שמת משה עד יום שעלו העם מן הירדן הי' שלושים ושלשה ימים. והעם עלו מן הירדן עשרה בניסן. כמבואר שם. א"כ אם השנה היתה מעוברת ודאי לא מת אלא באדר שני. ועי' שע"ת סי' תרפ"ו סק"ה:
קונטרס אחרון מתענה בו ביום חופתו. ועי' אשל אברהם סי' תקע"ג שכתב וז"ל אודות תענית חתן וכלה ביום נשואין מפורש בסי' תקע"ג באו"ח במ"א ז"ל ובבאה"ט ז"ל דבימים שבין יו"כ לסוכות מתענים. וכבר פשט המנהג כן. ומכל מקום כשנשואין הם בלילה יש להקל. רק ליזהר מלשתות משקה המשכר. ומצד טעם יו"כ דידיה יש לסמוך על שהוא סמוך ליו"כ הגדול ולא בא עדיין ראשון לחשבון. ומצד שהתענית לטעם זה הוא רק לשעות עד אחר החופה ואחר החופה אוכלים תמיד גם כשהוא בשחרית. כן הוא כשהחופה בלילה די במה שאינם אוכלים מזמן כניסת הלילה עד החופה ע"ש ועי' מטה אפרים סי' תרכ"ה סעי' ב' ועי' פ"מ שם סק"א בשם א"ר דהמקיל שלא להתענות חתן בל"ג בעומר ובימים שאין אומרים תחנון לא הפסיד:¹ ונראה דאם החופה בל"ג בעומר ובימים שאין אומרים תחנון חוץ מאסרו חג וט"ו באב וט"ו בשבט שאין מתענין כיון שמוזכר בגמ' עי' מ"א סי' תקע"ג סק"א נכון שיעשו החופה בשחרית ויתענו עד החופה עפ"י מה שכתב בחופת חתנים בשם כנה"ג שהביא בשם חכם א' דבכל הימים שאין מתענין יעשו החופה בשחרית ולא יאכלו עד אחר החופה אף שמוזכר בגמרא וא"כ עכ"פ יעשו כן בל"ג ובשאר ימים שא"א תחנון: ולענין להתפלל עננו יוכל לומר אף שאינו משלים וידלג ביום צום תעניתנו. עי' ט"ז סי' תקס"ב סק"א. ועי' שע"ת סי' תרפ"ו סק"ה שחתן בתוך ימי חופתו לא יתענה צום אסתר דזה עדיף מברית מילה וא"צ תשלומין אח"כ אבל בד' צומות מתענה:
footnotes: ¹ ועי' שע"ת א"ח סי' תקע"ג בשם אה"ע סי' ס"א בב"ש דאף בימים שאין מתענים צריך ליזהר שלא יהא רודף אחר מותרות מאכל ומשתה:
אלא באדר שני. ובספר מטה משה אות תשס"ו כתב וז"ל אם מת לו אב או אם באדר ונתעברה השנה. השיב מהר"י מולין בתשובה דמנהג שלו להתענות באדר א'. וראיה מפטירת מרע"ה דאותו יום נהג עלמא באדר הראשון ופטירתו סמוך לניסן ספ"ק דקדושין.