ועל הדברים הצריכים נטילה אשר שאלת אם סגי בנקיות בעלמא בלא מים. דבר שאי אפשר לברר בראיה ברורה אין לעשות פירוקא לסכנתא וטוב להחמיר להצריך נטילה. ואלו הן הצריכים נטילה אחריהם. א' ההולך מבית האבל. ב' ההולך מבית המרחץ. ג' הנוטל צפרנים. ד' החולץ מנעליו. ה' הנוגע ברגליו. ו' החופף את ראשו. ז' ההולך מבית הכסא. ומיהו לענין נקיות אמרי' בברכות (דף טו) מי שאין לו מים חופף את ידיו באבן או בצרור או בקיסם דכתיב ארחץ בנקיון כפי בכל מידי דמנקי. ומיהו בכל מקום נטילה שלא לצורך אכילה כהנך דברים דמצריך לעיל סגי בנקיות בעלמא. אבל לענין אכילה בעינן נטילת ידים במים דוקא. מיהו אדם היוצא בדרך והתנה בנטילת שחרית מועיל הנטילה כל היום רק שישמרם מטנוף וממשמוש למקום מטונף וגם אין לסמוך על זה כי אם בשאין לו מים תוך ד' מילין לפניו לדרכו אבל אם יוכל למצוא מים בתוך ד' מילין לפניו ימתין. והני מילי לענין אכילה אבל לענין שתיה ולענין תפלה אינו צריך להמתין אלא יקנח בצרור או בקיסם: