אטעם למה אנו נוהגין להתפלל ערבית כ"כ זמן רב קודם צ"ה:

באם רשאי לענות מודים עם הציבור באמצע פרשה של ק"ש או באמצע הברכה:

גהמתפלל פסוקי דזמרה או ברכות של ק"ש והצבור קורין שמע אם צריך להפסיק ולקרות פסוק ראשון של ק"ש עם הציבור:

דמי ששהה להתפלל תפלת מנחה בע"ש עד לאחר שענו הקהל ברכו היאך יתפלל תפלת מנחה:

ההוצרך להתפשר עם ב"ח לפני שרים ועבר זמן תפלת מנחה אי חשיב אונס כה"ג ויתפלל ערבית שתים או לאו:

ומי שהוא בדרך והגיע שעת המנחה והוא קרוב למלון בעיר בלי יושב יהודי אם טוב שיתפלל בשדה או להמתין עד המלון:

זהאוכלים סעודת חתן וכלה ובאמצע הסעודה הגיע שעת המנחה אם פטורים הם מתפילת המנחה:

חאם יחיד רשאי לומר י"ג מדות:

טהקורא הלל בר"ח אם צריך לחתום בברכת יהללוך:

יכובעים שהם קלועים מקש אם חשיב כיסוי הראש לענין תפלה והזכרת השם וכן אי מהני הנחת ידו על הראש:

יאהרוצה להתפלל תפלת י"ח בשעה שהש"ץ מתפלל איך יתנהג:

יבהעומד בין גאול' לתפילה אם רשאי לענות קדושה או ברכו ואיש"ר:

יגאם הש"ץ צריך לפסוע ג' פסיעות לאחוריו קודם שיתחיל עושה שלום או אם יאמר בתוך פסיעותיו:

ידמי שהתפלל ערבית או מנחה בשבת ושכח שהוא שבת והיה בדעתו להתפלל אתה חונן ותכף שאמר תיבת אתה נזכר שהוא שבת וצ"ל אתה קדשת או אתה אחד אם יכול לצרף תיבת אתה לתפילת שבת או אם צ"ל ברכת אתה חונן עד גמירא כמי שמתחיל בשבת בשאר ברכות דחול:

טוהתחילו להתפלל ביו"ד ואחר הקדושה הלכו להם מקצתם אם רשאים לגמור תפלתם ולהתפלל סדר קדושה וקדיש:

טזטעם למה אין אנו נזהרין כשאדם רוצה להתעטש בשעת תפלתו להרחיק ד"א ולומר רבון כמו שסדרו חכמי התלמוד:

יזאם רשאי לקחת תפילה או מחזור בידו בשעה שהוא מתפלל להתפלל בהן אי דמיא לתפילין דאסור או לאו:

יחאם רשאי אדם לילך מבהכ"נ כשהתפלל עד ב"ש לעשות צרכיו ואח"כ יחזור לבהכ"נ להתפלל:

יטכשחל ר"ח אב בשבת במה אי מפטירין הפטרה דר"ח או שמעו:

כטעם על מה שנהגו לדלג מנביא לנביא ולהפטיר כשחל חתונה בחנוכה או בד' פרשיות בשני הפטרות:

כאמומר האיך קורין לבנו לס"ת:

כבבאיזה פרשה אמרו דאין משיירין בה פחות מן ג"פ. אי ר"ל פרשה פתוחה או אפי' בסתומה:

כגאם חייב אדם לומר פרשיו' י"ט וד' פרשיות שנים מקרח וא' תרגום:

כדטעם למנהג בני אושטריי"ך שנהגו שהקהל אומרים פרשת השירה ועשרת הדברות מחומשים שלהן ואין הש"ץ חוזר וקורא אותה בס"ת:

כהכהן שיש לו מום בידיו כמה זמן יהיה בעיר ויקרא דש בעירו שיוכל לישא כפיו:

כואם רשאין הכהנים בדוכנן לעשו' בכל פסוק ופסוק ניגון בפני עצמו:

כזהרואה חלום ואומר רבון העולמים בשעת עליית הכהנים לדוכן צריך לדקדק לאומרו ממש בסוף כל פסוק או לא:

כחיחיד צריך לכוון רגליו בשעה שאומר קדושה עם הש"ץ:

כטקונפי"טו הנעשה מפירות האילן אם מברכין עליו שהכל או בפ"ה:

למי שרוצה לשתות יין מבושל בתוך הסעודה ואוכל נמי מיני תרגימא האיך יברך ברכה ראשונה וברכה אחרונה:

לאמי שרוצה לשתות שלא בתוך הסעודה ורצונו לאכול קודם דבר שממתיק לו השתייה אם צריך לברך על אותו הדבר שאוכל:

לבבעל הבית שדעתו לאכול כל הסעודה פת של נכרי' שהיא נקיה ומונח על השלחן ג"כ פת של ישראל שאינ' נקי' על איז' מהן יבצע:

לגמי שבירך שהחיינו על הענבים אם צריך לחזור ולברך שהחיינו על התירוש וכן בגודגדניות ואמרעלי"ן:

לדברכות הטוב והמטיב דמברכין על שינוי היין מתי מברך אותו:

לההרואה לבנה בחדושה בימי החול ואינו רוצה לקדשה עד מוצ"ש אי שפיר הוי למעבד הכי:

לועני המתקן לו חלוק חדש אם צריך לברך שהחיינו:

לזאם ספק לא' או שכח לילה אחת לספור העומר האיך יעשה בשאר הלילות עם הברכה:

לחמי ששכח על הניסים בבה"מ ונזכר בבונה ירושלים אם צריך לחזור לברכת הודאה:

לטבחורים העושים תקנה שלא לדבר בברכת המזון אי רשאים לתקנו רק עד אחר בונה ירושלים שהוא סוף ברכה דאורייתא:

מתלמיד הרוצה לצאת ממדינתו כדי ללמוד לפני רב אחד בוטח בו שיזכה ללמוד הימנו ואביו מוחה בו שלא ילך. הישמע לאביו:

מאאם מותר ללכת לבית המרחץ או לבה"כ מתוך הלכ' שאינה פסוק':

מבהא דאמרינן שתה רביעית יין אל יורה אם הוא שייך ג"כ ביינות שלנו:

מגתלמיד הרואה את רבו שרוצה לאכול דבר האסור מדרבנן אם צריך למחות בידו:

מדאיך מצייצין טלית של משי:

מההאיך מתקנין טלית קטן אם בבית הצואר חציו מלפניו וחציו מלאחריו או אם תולה אותו ברצועה מלפניו והאיך יעשה הברכה על טלית קטן:

מואם רשאין לתפור במשי סביב הנקב שתחובין בו הציציות:

מזרצועות של תפילין שנפסקה איך נוהגין לתופרה ובאיזה חוטין תופרין אותה:

מחאם מותר להעביר קולמוס על אותיות שבתפילין שנמחקו קצת כדי שלא ימחקו לגמרי:

מטתפילין שנתקנו בקשר להניח כמנהג בני אושטרייך ואחד רוצה לתקנם ולהפוך הקשר כמנהג בני רינו"ס אם יש קפידא בהנחת הפרשיות בבתים:

נתפירה של ס"ת שנקרעת רובה ומחוברת עדיין בה' או בו' תפירות אם היא כשירה:

נאס"ת שנתפרה במשי אם היא כשירה:

נבהאיך נותנין ראש המזוזה לצד פני הפתח או לצד חוץ:

נגהאיך מערבין בשבת השלשי"ן ושאר מיני טבול:

נדאיסור שנתערב בהיתר מותר לשער בשבת אם יש ששים בהיתר נגד האיסור:

נהאם מותר בשבת לטבול במלח כמה חתיכות צנון ולהניחם לאוכלן אחר כן זו אחר זו:

נומי שאינו יכול ללעוס יפה בשיניו אם יכול לחתוך הבשר דק דק בשבת כדי שיאכלנו אח"כ:

נזחתיכות דגים או בשר המונחים בקערה ורוצה לאכול מקצתם ולהניח מקצתם איך יברור אותם:

נחדליקה שנפלה בשבת אם שרי בר ישראל לכבות הדליק' בזמנינו:

נטאם רשאין לנעול החלון בשבת כדי שלא יכבה הרוח את הנר:

סכשמברכין ספירה בלילי שבת ויו"ט בבה"כ מברכין וסופרין קודם קידוש שמקדש הש"ץ על היין או לאחריו:

סאאם מותר לספר שמועות בשבת מענייני השרים ומלחמותיהם:

סבאם מותר להקיש באגודל ואמה שבאצבעותיו לשחק בו לתנוק:

סגאם מותר בשבת לרמוז באויר באצבעותיו כעין אותיות:

סדסכין הנתחב מע"ש בכותל של עץ או בדף שאינו מחובר אם מותר להוציאו משם בשבת:

סהאם רשאי לפתוח ולסתור התנור השרוק בטיט כדי להוציא החמין:

סואם מותר בשבת להניח שפחה נכרית החמין על התנור בבית החורף בבוקר קודם שמחממת את התנור:

סזמי שיש לו בתיבתו שקין עם מעות אם מותר להניח עליהם חגורות או שאר חפצים של כסף ולשוב ליקח מעליהם:

סחאם מותר בשבת להסיר הפרוכת שלפני אה"ק ולפרוס אחר במקומו:

סטמי ששכח מעות במתג המטרון שקורין קפיא"ן ציפפיל אם שרי לטלטל הקפ"א ועוד המעות בציפפיל:

עאם יש חשש איסור לטלטל תפילין בשבת או ביו"ט:

עאספסל ארוך שנשמט אחד מרגליו אי שרי לטלטלו ולהניחו באותו צד שנשמט על ספסל אחר:

עבשבות שמקילין בו בשבת במקום מצוה אם יש להקל נמי בו משום כבוד אורחים:

עגהכשר מבוי שנפלה בשבת אם מותר לטלטל באותו מבוי באותו שבת:

עדטעם ויישוב על המנהג שנוהגין לעשות הלחיים מסיד מחוי:

עהפרדס גדול יותר מבית סאתים מוקף חומה אבל לא הוקף לדירה אם יש למצא היתר בקלות לטלטל בתוכו:

עוהדר יחידי בעיר ובא יהודי אחר דרך אקראי לשם ונתאכסן בבית נכרי בשבת אם אוסר על הבעה"ב לטלטל בעיר באותו שבת:

עזמי שיש לו פרדס יפה חוץ לתחום וחפץ ללכת שם ביו"ט ע"י עירוב כדי לטייל אי חשיב כה"ג לדבר מצוה:

עחדורון שהובא לישראל ביו"ט ויש בו חשש צידה או מחובר אם מותר ביו"ט שני לישראל אחר:

עטבצים שקונים מן הנכרי ביו"ט שלאחר השבת והנכרי מסל"ת שנולדו זה ב' או ג' ימים אם יש לסמוך עליו להתיר הבצים:

פמי שקנה בשר שחוט בערב יו"ט אם מותר למולחו ביו"ט:

פאפתילה שלא הודלקה בע"ש ונדלקה בשבת וכבתה אם מותר להדליקה ביו"ט שאחר השבת:

פבמת ביו"ט ראשון ואשתהי איך עושים עם קבורתו וטהרתו:

פגנכרי שהביא דורון לישראל ביו"ט מרחוק חוץ מי"ב מיל ואין בו חשש צידה ומחובר אם מותר לאכלו ביו"ט שני הוא או אחר:

פדבשר שנשחט בעיו"ט אם מותר לנקרו ביו"ט:

פהציבור שרצו לשלוח אחר רב או ש"ץ אם שרי לכתוב בחוה"מ כדי שיבא אחר המועד:

פומי שהמיר דתו ובא לטהר בתוך המועד אם מותר לגלח לו שערו כדי להטבילו ולהכניסו בדת אמת:

פזאם מותר לתפוש המחט דרך שינוי בידו ולתפור בחוה"מ:

פחאם מותר לכבס בחוה"מ סדינים קטנים שמלפפין בו התינוק:

פטאם מותר לסכך סוכה על קורות הבית הקבועין במסמרים:

צאם מותר להשים סולמות למעלה על הסוכה כדי לסכך עליהם:

צאאם מותר לחבר כלונסאות הסוכה במסמרות של ברזל או לקושרם בדבר שמקבל טומאה:

צבמי שצר לו המקום בסוכה שכשרוצה לישן בתוכה לא יוכל לפשוט את רגליו אי מיקרי כה"ג מצטער או לאו:

צגאם כבו הנרות בסוכה בליל שבת ויש לו נר בבית אם מותר לצאת מן הסוכה ולאכול בבית במקום הנר:

צדקטן שאין לו אב ואין צריך לאמו אם הוא חייב בסוכה:

צהירדו גשמים בליל שני דסוכות אם צריך לאכול תוך הסוכה:

צוהאיך אנו נוהגין בדין נחלקו התיומות בלולב:

צזאיך נוהגין בניענוע הלולב:

צחכשמקיפין הבימה עם הלולב באיזה צד ראוי לפנות ולהקיף:

צטאתרוגים שיש להם נקבים הנעשים בשעת גידולן באילן מחמת הקוצים אם הם כשרים:

קהמברך בחוה"מ בלולב ואתרוג חבירו בלא רשותו אם יוצא י"ח:

קאאכסניא שהוא נשוי אם רשאי להדליק נר חנוכה בברכה:

קבבע"ש כשמדליקין נ"ח מבע"י וכבתה קודם קבלה שבת אם זקוק לה לחזור ולהדליק:

קגנ"ח שנתערב בב' שמשים אם שרי להשתמש בכולן ע"י ביטול ברוב:

קדנרות חנוכה של בהכ"נ אם מדליקין אותן בין מזרח למערב או צפון ודרום:

קהאם רשאין להדליק נ"ח בפמוטות של נחושת שלנו:

קובאיזה צד מתחילין להדליק הנרות אם בנר שהוא לצד ימינו או לצד שמאלו:

קזהרוצה להדליק נר של חול מנר של מצוה כדי להדליק בו נר מצוה אחרת ויש לחוש שיכבנה הרוח קודם שיגיע להדליק הנר של מצוה אי שרי כה"ג:

קחהיישובים שאין להם מנין בעירם ורצונם לבא אל הקהילות בפורים אם חייבים להקדים ביאתם כדי שיהיו בקהל גם בקריאת פרשת זכור:

קטמי שהוא אנוס קצת אם רשאי לשמוע מקרא מגילה בי"ג מבע"י:

קיטעם על המנהג שנוהגין לעשות רוב סעודת פורים בלילה:

קיאמי ששולח לרעהו בפורים כלים או שאר תחבולות אם יוצא בו ידי משלוח מנות:

קיבאם מותר בפורים לתפור או לצייר לצורך פורים:

קיגאם רשאין להשהות בפסח מיני קטניות שנפל עליהם מים וקרוב לודאי שנתחמצו:

קידהנוהגים לברור החטים לפסח איך יבררו אותן:

קטוכששואבים מים למצות אם צריך ליזהר שלא להוליכן מגולים מן הנהר אל הבית:

קטזכשמכבסים השקים לצורך קמח של פסח אם צריכין להתיר התפירות והטלאים:

קיזאם צריכין ליזהר שלשים יום לפני הפסח שלא לטוח שום דבר בבצק כמו קרמים לפני החלונות:

קיחאם רשאים להוליך על הסוס שק הקמח בלי שישים דבר תחתיו:

קיטאיזה מיני מרקחת שמותרין להשהות בפסח:

קכאם מותר לתת לנכרי חמצו קודם הפסח אע"פ שיודע בודאי שהנכרי יחזיר לו משלם לאחר הפסח:

קכאד' שעות שאוכלין חמץ בע"פ מתי מתחילין למנות:

קכבאם שרי ללוש העיסה תחת הרקיע סמוך לערב אצל הכותל ממש בצד מערב דליכא למימר דשמש לשם:

קכגאם שהה הבצק מעט בלי מתעסקין וחזרו והתעסקו בו ואח"כ שהה מעט עד שבהצטרף השהיות יהיה יותר ממיל אם יצטרפו השהיות או לאו:

קכדאם לשה העיסה רכה מאד אם מותר להוסיף קמח בעיסה:

קכהאם מותר להאכיל מצות לקטן בע"פ:

קכוע"פ שחל להיו' בשבת אם מתענין הבכורי' או באיזה יום מתענין:

קכזמצה שנכפלה בתנור בשעת אפייתה מה דינה:

קכחהאיך נוהגין בפסח בדין נותן טעם לפגם:

קכטדיו שהוא מבושל בשכר שעורים אם מותר לכתוב בו בפסח:

קלמדוכה של נחושת האיך מכשירים אותו לפסח:

קלאכשמגעילין הכלים אם צריכין המים להעלות רתיחה תמיד כל שעת ההגעלה:

קלבאם מותר להגעיל לצורך פסח כלי כסף המצויירים שקורין בל"א גיבלעכ"מולט:

קלגמה שנוהגין מקצת ב"א להניח בשעת בדיקת חמץ ב' או ג' חתיכות חמץ במקומות מיוחדים וכשהבודק מוצא אותם מפסיק מלבדוק וסומך על שטיאטאו החדרים מקודם אי שפיר עבדי או לאו:

קלדנוסח ביטול חמץ:

קלההמוצא חמץ בפסח ביו"ט ורוצה לבערו אם מותר ליגע בו:

קלואיטר יד ימינו באיזה צד יעשה הסיבה בליל פסח:

קלזאם יצאו בע"פ מבהכ"נ מבע"י אם רשאין לקדש ולתת הסדר קודם הלילה:

קלחבעל הבית הסועד אצל ת"ח מופלג בדורו אם בעי הסיבה כיון שלא למד ממנו דבר:

קלטכזית מצה ומרור אם צריך לבולעו בב"א כשהוא מרוסק:

קממי שכבר יצא בתקיעת שופר ורוצה אח"כ לתקוע לחולה איזהו עדיף לברך הברכה התוקע או החולה:

קמאדיני עשיית השברים:

קמבאם יש לעשות בנשימה אחת שברים ותרועה:

קמגהיכן מקומו בר"ה בתפילת המוספין מה שאומרים מלבד עולת החודש:

קמדאם שכח זכרינו או מי כמוך או וכתוב ונזכר קודם שעקר רגליו אם צריך לחזור:

קמהכשחל ר"ה בחול אם יאמר בתפילה ובקידוש זכרון תרועה או יום תרועה:

קמומי הם הצריכים להשלים התעניות בי' ימי תשובה:

קמזאם רשאים הגדולים להאכיל הקטנים בידים ביוה"כ:

קמחאשה שילדה בז' בתשרי אם מותר להאכילה ביוה"כ אפי' לא אמרה צריכה אני:

קמטאם מותר לעמוד ביוה"כ על כרים וכסתות המחופין בעור:

קנאם מותר לרחוץ בצונן מר"ח אב עד ט"ב:

קנאאם צריך לחלוץ המנעלים בסעודה המפסקת:

קנבאם רשאין העבריות לכבס בגדים לנכריות בשבוע שחל ט"ב בתוכה:

קנגאם שרי לחלוב הפרות בט"ב:

קנדבני אדם שמתענין ג' ימים רצופים ומתחילין במוצאי שבת איך יעשו עם ההבדלה:

קנהנער כחוש וקטן מאד והוא בן י"ג שנה ויום אחד אבל אין נראין בו שערות אם חייב להתענות ביוה"כ:

קנומי ששכח בי"ז בתמוז ואכל יותר מכזית אם צריך להתענות יום אחר:

קנזחתן שמתענה ביום חופתו אם יתפלל ענינו קודם שישתה הכוסות תחת החופה:

קנחמי שרגיל להדיח פיו בכל בקר אם שרי למעבד הכי ביום תעניתו:

קנטבשר מלוח ששהה במלח שיעור מליחה ואח"כ שמו עליו בשר מלוח אחר שנמלח לפני זמן רב ואח"כ נמצא מבשר האחרון חתיכה אחת נבילה ואין ס' בכל הבשר לבטלו אם יש צד היתר להתירן:

קסבשר ששהה ג"י בלי מליחה אם מותר לבשלו אחר הצלייה:

קסאעופות שנשרו כל נוצתן מפני שמנונית אם יש לחוש לטריפות:

קסבבשר מלוח שלא הודח אחר מליחתו אם מותר לחותכו בסכין:

קסגסירכא היוצאת מן הדקים ונסרך לדופן ואין ריעותא בדקים אם יש לחוש לטרפות:

קסדעוף או בהמה שנשבר רגלו למעלה מן הארכובה וחזר ונתרפא מה דינו:

קסהמחט תחובה בקורקבן וכמעט ניקב כל הקורקבן אך לא כולו ממש מה דינו:

קסודיני תולעת שנמצא בראש הבהמה ופני התולעת כלפי חוץ:

קסזמה שנוהגין להשהות הבשר במלח שעה אחת:

קסחטעם מה שנוהגין להחריך הרגלים בלי מליחה ובתרנגולת להסיר נוצתה נוהגים בו אסור:

קסטדין בשר שנצלה אחר מליחה בלי הדחה:

קעבשר ששהה ג' ימים בלי מליחה ונתערבה בחתיכות אחרות אי נתבטלה ברוב או אם צריכים לצלות כולם: קעא חיטים שיש בהן תולעים אם יש תקנה להם כדי לטוחנן ולאכול הפת:

קעא חיטים שיש בהם תולעים אם יש תקנה להם כדי לטוחנן ולאכול הפת

קעבדין גודגדניות שנתבשלו ונמצא תולעים במקצתן ואין ס' בנותרים לבטלם:

קעגאם מותר למלוח בשר על דף שאינו מונח במדרון:

קעדדין דגים מלוחים טמאים שמונחים אצל הטהורים וכן היבשים:

קעהחתיכת נבילה הראויה להתכבד שנתערבה בחתיכות כשירות והאכילו אחת מהן בשוגג לבן ברית אם האחרות מותרות:

קעונר חלב שנטף על הכלי אם צריך הגעלה:

קעזבהמה שנשחטה ונמצאו לה י"ב צלעות גדולות בכל צד אי הוי טריפה או לאו:

קעחדוב שהוא קצת בן תרבות שקפץ על השור ואין ידוע אם קפץ עליו דרך שחוק או כדי לדרוס אם השור מותר לשחטו או למכרו חי לנכרים:

קעטראש כבש טריפה ואינו נודע מאיזה כבש הוא והקיפוהו לצואר אחד מהם ומכוון יפה הנסמוך על זה:

קפנשבר הגף סמוך לגוף כמה שעורו לטרוף:

קפאחלב רותח זוחל מקדירה של חלב ונמשך הזחילה על הכירה עד שנוגע בקדירה של בשר שעל הכירה אי חשיב האי קילוח עדיין רותח:

קפבכחל לאחר שחתכוה וצלאוהו אם מותר להניחה ע"ג דף של בשר אם אם נוהגים לעשותו בפשטיד"א:

קפגתחב כף של חלב בקדרה של בשר ב"פ אם צריך ב"פ ס':

קפדהשוחט לעצמו הרבה עופות ואמר אין רצוני לטרוח ולבדוק הסכין בין כל עוף ועוף רק אחר שגמרתי לשחוט כולה אבדוק הסכין כי בטוח אני שלא אמצאנו פגום ואם אמצאנו פגום אטריף את כולם אם רשאי לעשות כן לכתחלה:

קפההשוחט אווזים ונמצא אחר השחיטה קנה רך של גמי תחוב לארכו של וושט ונשחט הקנה והוושט אי שחיטתו כשרה או לאו:

קפוטבח אומן השוחט בשכר שקלקל בדבר שמן התורה היתר גמור רק שאנו מחמירים בו בחומרא יתירא אם הטבח חייב לשלם:

קפזהשוחט תרנגולת ולרוב חדוד הסכין חותך כל הראש בבת אחת אם צריך לכסות הדם:

קפחעיסה שנתחמצה כל צרכה שאם לא ימהרו לאפותה תתקלקל העיסה ובעלת העיסה אינה בבית וקודם שתחזור לביתה תתקלקל העיס' אם המשרתת בבית רשאה להפריש חלה בלי רשותה:

קפטאשה שלשה ב' עיסות אחת עם כרכום וא' בלא כרכום אם יכולה לצרפם ע"י נשיכה כדי לטול מהן חלה כי אין שיעור חלה בכל אחת מהן:

קצהלש בשאור של נכרים איך יעשה עם החלה:

קצאיש שנים קרים וא"א לעובדי אדמה לזרוע שעורים ושבולת שועל קודם יום הנף העומר אם יש לחוש אותה שנה שלא לאכול הזרעים ושלא לשתות השכר הנעשה בשעורים:

קצבאיך פודין בזה"ז כרם רבעי ונט"ר:

קצגכשמבריכין הגפנים בכל שנה אמאי אין חוששין משום ערלה: קצד אם מותר לזרוע ירקות בין הגפנים:

ראחבית שהיה בו יי"נ ועומדת ריקנית כמה ימי' ואח"כ שמו יין בתוכ' לא הכשירוה מקודם ושהה סיין בתוכה מעל"ע אסהיין מותר:

רביהודי הניח חביות בבית הנכרי חתום כהלכתו ואח"כ בא הנכרי אל היהודי ואומר היין שלך מטפטף ואחר ב' ימים הלך וראה שלא היה מטפטף עוד כי הנכרי תיקן החבית בהידוק המגרפים עד שנסתם ונעצר אם יש לחוש לנסך כה"ג:

רגנכרים שהלכו לפני גיגית של יין וטבל א' אצבעו ביין. ולחשו הנכרים יחד ושמחו ומלאו פיהם שחוק שניכר ממעשיהם שעשו להכעיס אבל הם אומרים כי לנסות היין עשו אם יש לחוש לנסך כה"ג:

רדנכרי הנוגע ביין שבחבית ע"י ניצוק והיין כשר באותו שנה ביוקר ובדוחק יש לצבור יין כשר לשתות כל השנה אם יש להתיר ניצוק כה"ג:

רהישראל שהניח חבית יין בבית הנכרי בע"ח וחתם החבית ואח"כ כשחזר הישראל מצא החותמות רובן מקולקלי' אם יש לחוש לניסוך:

רוהשולח גבינות ע"י נכרי בשק חתום לעיר אחרת והיהודי עצמו הלך אח"כ לאותו העיר שנשתלחו הגבינות שם ומצא החותם מקולקל והיה ניכר שהשק נפתח ומנה הגבינות ומצא מנינה שלם וגם הכיר בט"ע מקצת הגבינות המשובחות שבהן אם יש לחוש באותם המותרים שלא הכיר שמא החליפם:

רזמי ששלח סבלונות אחר השדוכין אי חיישינן לקדושין:

רחקטנה שיש לה אב בארץ מרחקים והשיאוה קרוביה והבעל לא בא עליה עדיין והלך ממנה עד שגדלה ואח"כ בא האב והיה ממאן בקדושין הללו וגם הבת ממאנת בו אם מועיל המיאון:

רטא' שהוליך עמו בתולה אחת מעיר לעיר ונתעברה ואמרה שממנו נתעברה ואומרת שנדר לה לישאנה והוא מכחישה בכ"ד ואח"כ היא רוצה להנשא לבעל אם יש לחוש שמא קדשה הראשון בביאה:

ריא' שכר חגורה להתקשט בה ואח"כ אמר לבתולה אחת התרצי לקדש לי בשכר שאני מלוה ליכי החגורה שתלך בה במחולות ואמרה הן והלוה לה החגורה בפני עדים והלכה בה במחולות אם יש בו חשש קדושין:

ריאלמה אנו מוחים בכמה אנשים הנושאים נשים שמתו לה ב' אנשי':

ריבראובן בא לב"ד ואמר אני ושמעון היינו בבית וקרא לוי לבתולה ואמר בואי אלי והתקדשי לי בד' זהובים אלו ואמרה הן ונתן לה הד' זהובים והלכה לה וקרא לוי אחריה להחזיר לו הזהובים כי לשחוק בה נתכוין ולא רצתה להחזירם ושמעון אמר ג"כ שהיה הכל דרך שחוק וכן אמר לוי וגם הבתולה אם יש חשש קדושין:

ריגהמשיא בתו קטנה מי מקבל הקדושין:

רידאם בן בנה של דינה מותר באשת יעקב:

רטומי שנשא אשה בארץ מולדתו ואחר ג' או ד"ש היה נראה לו שלא יוכל לחיות את עצמו במדינה זו ורצונו ללכת אל עיר אחרת להחיות ולהתפרנס את נפשו אם יכול לכוף את אשתו לצאת עמו:

רטזאחד נשא מינקת חבירו אחר כ"ד חודש וחשב חדש העיבור לאחד מהן אם צריכים להפרישו ממנה:

ריזאשה מינקת שמת בעלה אם יש לה דין לתבוע כתובה תוך כ"ד חדשים קודם שהיא ראויה להנשא:

ריחמי ששמע שאשתו מקללת את אביה ואמה אם רשאי להכותה כדי שלא תעשה עוד:

ריטאם המשומדת פוטרת צרתה מן היבום:

רכדין יבמה שיש לה ג' יבמין והיבמה אינה רוצה לא לחלוץ ולא ליבם ולא לחלוק בנכסים אלא רצונה לישב עגונה וגם נכלל בזה אם האחד יחלוץ ויקח חצי הנכסים אם צריך לחלק אותם הנכסים עם שאר אחיו עוד נכלל בזה אם יש ליבמה נכסים יתר על כתובה איך יתנהגו בו:

רכאאם יכול לקבוע מקום בשחרית כדי לחלוץ בערב או אם דוקא הקביעות מערבית לשחרית:

רכבאשה שמת בעלה בלי זרע קיימא וסברה שגם אחי בעלה מת ונתקדשה לאחר ואח"כ בא אחיו לחלוץ לה ונשאת למקדש אם מותרת לשבת תחתיו:

רכגאם יבמה זקוקה למשומד שהיה משומד בשעה שנשאת לאחיו אבל היה עדיין קטן:

רכדהזקוקה לב' יבמין ומת א' מהן קודם שחלצה אם צריכה להמתין ג"ח ממיתת היבם האחד קודם שתחלץ לשני:

רכהיבמה שחלצה לאחד מן האחים ואח"כ נמצא שעדיין קטנה היא אם צריכה אח"כ לחזור על כל האחים:

רכומי הם הקרובים הכשרים לישב בחליצה הן מן הג' דיינים הן השנים שמוסיפין על השלשה:

רכזאם רשאים לחלוץ בע"ש:

רכחעד שבא לחתום בגט וכשרצה לכתוב יעקב טעה וכתב ש' במקום ע' והזהירוהו שטעה קודם שכתב הקו"ף ומחק ראש השמאלית של ש' עד שנעשה ע' וגמר חתימתו אם יש להכשיר הגט בדיעבד:

רכטבגט ארוסה שכ' אנת אנתתי ולא ארוסתי אם הגט כשר:

רל גט שנכתב בו ש' וע' שהיודין שבתוכה אינם נוגעין וכן י' שאחורי הצ' ושעל הא' אינם נוגעין אבל הם כל כך סמוכין שהתינוק קורא אותן בריוח בלי שום גמגום אם הגט כשר:

רלאבאותן מדינות שמזכירין ח' כמו כ' רפויה האיך כותבין בגט הכנויים כגון מי"כל יכ"נט אם כותבים בכ' או בח':

רלבטעם וישוב איך אני כותבין בגטין כמה דברים שלא נהגו הקדמונים ואמאי אין בו משום הוצאת לעז על גטין הראשונים:

רלגכשכותבין בגט בנימן אם יש לכותבו מלא או חסר וכן מבאר הרבה שמות דוגמתו:

רלדמי שנשתנה שמו מחמת חולי אם כותבים בגט אנא יעקב משה או יעקב דמתקרי משה:

רלהאם לכתוב בגט כינוי שהוא על צורת גופו כמו שמעון פוי"ך אבל אין קורין אותו פויך בלי השם דשמעון:

רלואם נכתב גט ויודין שבשין אינם נוגעין:

רלזהאיך עושין במשומד השולח גט להוליך לאשתו:

רלחשליח להולכה שאינו מכיר שהיא אשת המגרש ואין עדים שיעידו ע"ז אם יוכל לסמוך ע נשי או קרובים שיעידו עלי':

רלטיהודים ששמעו מנכרי אחד מסל"ת ששמע מנכרי א' שנהרג יהודי בזה הכפר ונתן בו סימנים לפי תומו והסי' היו ביהודה שנאבד אם אשתו מותרת להנשא ע"פ מדות זה:

רמעוד דיני עדות אשה בנכרי מסל"ת:

רמאדיני נשים הנמלטין מהגזירה ח"ו וב"מ אם מותרות הן לבעליהן ולכהונה:

רמבאשת ישראל רגילה ללכת יחידית אל הכפרים ללון שמה בין הנכרים ולפעמים נתפשת מחמת חובות שחייבת לנכרים אם אסורה היא לבעלה או אם נקראת עוברת על דת:

רמגמי שגירש את אשתו ונשאת לחבירו הדר אצלו בעיר קטנה ואין יהודים דרים שם רק אלו הב' אם מותר המגרש ליכנס לבית חבירו:

רמדאם קנא הבעל לאשתו שלא להתיחד עם פלוני אם יש לחוש אח"כ ליחוד כשנתיחדה עם זה אפי' אם בעלה בעיר:

רמהאשה שלא שמשה זמן רב וראתה דם צריכה להמתין ללבוש לבנים כאשה ששמשה מקרוב:

רמואשה שהרגישה כאלו נפתח מקורה להוציא דם ובדקה עצמה ומצאה על העד דבר לבן ולא לבן ממש אם יש לטהרה:

רמזאשה שלעולם אינה רואה דם בפחות מי"ד אחר טבילתה ואח"כ ראתה לפעמים בט"ו בי"ו בכ' בכ"א אי חשבינן לה כאין לה וסת:

רמחאם יכולה אשה ללבוש לבנים אחר שהתפללו הקהל ערבית ועוד היום גדול:

רמטאשה שמצאה כתם פחות מכגריס תוך ג"י הראשונים אם יש לתלות בדם מאכולת:

רןאם מותר לחבק ולנשק את אשתו בעונה הסמוכה לוסתה:

רנאאם מותר לישב עם אשתו נדה על העגלה ללכת מעיר לעיר:

רנבנדה שהיתה חולה אם בעלה רשאי לשמשה בחוליה:

רנגבחור נשא בתולה ושכב אצלה כמה לילות ולא בא עליה ואח"כ פירסה נדה אם צריכה עוד שמירה להתיחד עמה:

רנדטעם וישוב על מה שנוהגים נשים שלנו לטבול בנהרות בכל השנה:

רנהאם מותרת יולדת לטבול אחר לידה בלילי שבת:

רנועוד ממש בדבר הנ"ל:

רנזאם מותר להניח לקטן להטביל כלים חדשים הנלקחים מנכרים:

רנחהאיך מנקין המקוה ואם צריך כלים נקובים לנקותה:

רנטמי שלא נטל ידיו ונגע בידו במים כשרים אם נפסלו המים לנט"י:

רסמים ששתו מהם תרנגולים אם כשרים לנט"י:

רסאכלי שנקב כמוציא משקה אבל לא ככונס משקה אם כשר לנט"י:

רסבמי שהיה לו בן ובת ומתו שניהם והניח כל אחד מהן בן אם קיים הזקן מצות פו"ר בזה:

רסגמי שקיים פו"ר ונתאלמן ולא רצה לישא אשה משום יראת קטטה בביתו אם יפה עושה:

רסדקטן שנימול ואינו נראה רק ראש המילה כמו עד שליש והרבה ממשפחתו שדרכם כך עד בני י"ג שנה אז הם כשאר נימולים אם חייבין לתקן מילת הקטנים:

רסהאבי הבן שלא מל רק פ"א אם רשאי למול את בנו בשבת היכא דאיכא אומן מוהל אחר:

רסומילה בפורים אם מלין קודם קריאת מגילה או אחריה:

רסזבת כהן פנויה שנתעברה ואמרה מפלוני יהודי נתעברה והוא אומר לא כי אלא מנכרי נתעברה כשהבן נתגדל אם חייב לפדות א"ע:

רסחאם לברך בסעודת פדיון הבן שהשמחה במעונו:

רסטאם אפשר לעשות שום תקנה לפדות בכור אדם בשבת כשחל יום ל"א בשבת:

רעישראל שיש לו פרה מעוברת בבית נכרי האיך מקנה אותה לנכרי שתפטור מבכורה:

רעאישראל קנה פרה חולבת ומעוברת מנכרי והנכרי א"ל הזהרו כשתהא סמוכה ללידתה שלא תקרבו אליה כי דרכה לבעוט באותו זמן אם יש לסמוך ע"ז שכבר ילדה ברשות הנכרי ולפוטרה מהבכורה:

רעבאשה שהקדישה נ"מ שלה אם בעלה יוכל להנות מפירותיהן או כי תמות אם יורש אותם:

רעגאם יש צד היתר מה שנהנין מן הבימה ומפות ומעילים של ס"ת:

רעדאדם שעשה עבירה שראוי לנדותו עליה והרב שבעיר נידה אותו אבל הכל הרגישו שנידהו מחמת שנאה שהי"ל עליו בלא"ה אם יש ממש בנידויו:

רעהמי שנדר להתענות ב' ה' כל השנה ורצה ללוות יום א' מהן ולפרוע ביום אחר אי שרי או לא:

רעוחכם שנידה לא' כדין וגזר המושל בקנם שלא להחזיק הנדוי אם חייבים הקהל להכנס בספק סכנת הקנס להחזיק הנדוי:

רעזמי שחלה בנו ונדר שלא לשתות יין עד שיהיה הבן בר מצוה והבריא בנו מחולי זה ואחר שנה או שנתיים מת מחולי אחר קודם שהיה בר מצוה אם האב מותר ביין תיכף אחר פטירת בנו או צריך להמתין עד הזמן שהיה ראוי להיות ב"מ או יאסר לעולם שלא יהיה לעולם ב"מ:

רעחהמתענה ב' דר"ה תענית חלום היאך יתנהג אח"כ אם צריך להתענות יום ב' לבד או גם יום א' או כלל לא:

רעטאשה שנדרה נדר שיש בו ע"נ וקיים לה בעלה אם החכם יכול להתירו:

רפקהל שגזרו תענית בשביל קהל אחר שהם בצרה ואחר חצות היום נודע להם שנפטרו מהצרה אתמול קודם קריאת התענית אם צריכים להשלים התענית או לאו:

רפאקהל שעשו תקנה שלא לעשות עוד חילוף מטבע שיצא עליו שם דפסול ואמר א' שכחתי שיש לי מטבע ההיא שקניתי קודם התקנה אם רשאי למוכרה:

רפבקהל שעשו תקנה בקנס לצדקה לכל מי שיעבור הן איש הן אשה ועברה התקנה אשה שיש לה בעל אם בעלה חייב לשלם בעדה:

רפגכהן שמת לו מת בשבת מהמתים שמצוה לטמא לו אם מותר הוא להיות באהל ביום השבת:

רפדאחד משרי המושל רצה לרעות סוסים שלו על בה"ק אם הקהל מחוייבים ליתן שוחד כדי למחות בידו:

רפהכהן שהוגד לו שמת באהל והוא ערום אם מותר לו להשהות באהל עד שילבש מקצת בגדים:

רפואם מוזהרים על קרחת ושריטה כשאין המת לפניו:

רפזהאיך נוהגין כשמת לו מת בע"ש ואותו שבת הוא ערב הרגל אם רוחץ בע"ש:

רפחמת לו מת בחש"מ אם צריך לקרוע במועד או אחר המועד:

רפטמשרתת שאירע לה אבל אם מותרת לעשות צרכי אדוניה:

רצאם אבל מותר לצאת בלילה אחר שתכלה רגל מן השוק:

רצאקרובים שנוהגים במקצת אבילות כמה יהיה קרוב ובמה צריך להראות אבילות:

רצבמי שמת לו מת בר"ח ניסן אם רשאי לפסוק אבלתו לשנה אחרת בכ"ט באדר אי אמרינן מקצת היום ככולו:

רצגהמתענים ואומרים קדיש יום פטירת אביו ואמו אי מתענים יום המיתה או יום הקבורה:

רצדאם מתענים בשנה מעוברת תענית יא"צ באדר א' או בשני:

רצהאם יש נדנוד איסור לגלח פאת הזקן במספריים:

רצומי שיש לו זפי"ן עשוים מפשתן אם מותר לחבר בה בתי זרועות מצמר עם קרסים שקורין קניפ"ל:

רצזאם להחמיר שלא לחבר עורות חיה ובהמה תחת בגדי צמר מאחר שהן תפורין זו לזו בחוטי פשתן:

רצחנכרי המוליך עגלה דכלאים בשור וחמור ופגע בו בדרך אם יכול לדבר עמו מעסקיו בקול רם:

רצטאם מותר לישראל למכור לנכרי תרנגולים אע"פ שיודע בודאי שהנכרי קונה אותה לסרסם:

שאחד נשא אשה ושניהם רכים בשנים וקרוביהם רוצים להתעסק בשלהם קרוב לשכר ורחוק להפסד אם רשאים לעשות כן:

שאראובן יש לו ש"ח על נכרי ובקש משמעון שיקנה ממנו חצי החוב ומכאן ואילך יעלה לו הריבית מן הנכרי לפי הערך ורוצה להיות לו ערב ג"כ בעד הקרן אי שרי למעבד הכי:

שבאיך למצוא היתר להלוות לחבירו מעות שיתן לו מהן ריווח ויהיה ג"כ בטוח מן הקרן:

שגמי שיש לו שט"ח מנכרי בריבית ואמר לאחד תן לי חצי המעות ויעלה לך כל הריבית כ"ז שלא אחזיר לך מעותיך האיך יעשו שיהא בהיתר:

שדשט"ח שעברה עליה שמיטה אם יכול המלוה לכופו לשלם בערכאות מאחר שכתוב בשטר שיכול לכופו בין בד"י בין בדיני האומות:

שהאם יכולין לעכב הפקדון של ראובן בעיר אחרת שיש בה ב"ד כשאומר ראובן שרוצה לדון בעירו ולא בעיר הפקדון:

שואחד שתובמין ממנו ממון אם מותר לחפש טענות ודחיות שיעשה עמו פשרה:

שזמי שהוציא ש"ר על אחד וגרם לו בזה היזק ואח"כ נשמע שהוא שחר מה דינו ואם ישלם לו מה שהזיקו:

שחראובן שלח מעות לשמעון ביד לוי לקנות לו חפץ ואח"כ בא ראובן ותבע משמעון החפץ ואמר שמעון במעמד לוי שמעולם לא נתן לו לוי בשם ראובן כלום ולוי אמר שנתן לו על מי מוטל השבועה:

שטיהודי נותן חגורת כסף לאומן נכרי לתקנה והלך הנכרי אל יהודי אחר וא"ל תן לי משכנותי שאצלך ותלוה לי עוד וחגורה זה לך למשכון ואח"כ ברח הנכרי אם חייב זה להחזיר החגורה או לא:

שיאם רשותו של אדם קונה סחורה שבאה לביתו לענין שאין אחר רשאי לקנותה:

שיאראובן החליץ כל נכסיו עם שמעון ולוי והעמידו קנס לצדקה על המעכב ואח"כ נתחרט ראובן ובקש משמעון שימחול לו וכן עשה שמעון ולוי א"ר למחול והקהל תובעין קנס הצדקה אם יש זכות ללוי או לקהל:

שיבאם הבעל יכול לטעון בעד אשתו בנכסי מלוג שלה כשאין לו הרשאה ממנה:

שיגמי שהרשה את חבירו ליקח מעותיו וקיבל קנין סודר על זה והלך זה ונטל המעות ואח"כ בא לחזור מה דינו:

שידראובן נתן י' זהובים לשמעון להוליכם לעיר אחרת ולוי נתן לו ו' זהובים ולשמעון עצמו היה כ' זהובים ואמר הריני מניח זהובים שלכם בכיסי עם זהובים שלי ונאבדו לו ד' זהובים על מי ההפסד ואיך מעריכין ההפסד:

שטואחד הראה לגנב מחתרת שיוכל לגנוב משם ממון חבירו והלך הגנב וגנב דרך אותו המחתרת אם חייב המראה לשלם:

שטזאחד היה לו סוס שעומד להשכיר בא חבירו לקחת את הסוס ואמר שרוצה לרכוב עליו לצורך חוב א' שהוא נפסד בודאי אם לא ילך ואמרה לו אשת המשכיר אל תקחהו כי גם בעלי צריך לרכוב בעד חובו השיב זה אם יפסיד בעליך חובו אני אשלם לו כל החוב וגם שכר הסוס אתן ולקח הסוס בלי רשות ונאנס הסוס בדרך אם חייב לשלם הסוס כיון שלא ברשות לקחו:

שיזאחד האוכל עם חמיו ב"ש יותר מאשר קצב לו ולא מחה בו חמיו לאמר אל תוסף אכול עמי וכשאכל עמו הוא ואשתו ב' שנים תבעו חמיו לשלם המזונות דזה אמר הלא נתת ג"כ לחתנך הראשון מזונות יותר ממה שקצבת לו אם חייב לפרוע המזונות לחמיו:

שיחבאיזה אופן יש אונאה בשכירת אדם ובהמה:

שיטכובסת נתנה לאחד בגד חבירו ואח"כ בא חבירו ותבעו אם צריך להחזיר לו בגדו ולהפסיד את שלו כי לא קבל מן הכובסת רק מנין בגדיו:

שכאחד אמר לחבירו אני רוצה למצוא לך מרגליות לקנות וקיבל קנין סודר ט"ז והיה סבור למוצאם ביד א' ולא מצאם ושוב לא יכול למוצאה כ"א בטורח גדול אם יכול לחזור מקנין סודר שקיבל:

שכאאחד נתן שטר לחתנו על נדוניית בתו ומתה הבת ואח"כ בקש החתן מחמיו שישאול לו ספרים ללמוד בהן וכן עשה ואחר כך תבע מחמיו שטרו השיב חמיו כבר מתה בתי והחתן רוצה לעכב הספרים אם הדין עמו:

שכבראובן מכר לשמעון בשר איל תחת בשר סריס אם יכול שמעון לחזור מהמקח או ינכה לו רק מה שהוא בזול יותר מבשר סריס:

שכגראובן שכר אחד שילך בעדו למדינה פלונית והלך ראובן מחוץ לעיר והשליח אמר לשנים הנני מודיעכם שאיני רוצה לעכב שליחות ראובן אך מ"מ רצוני שיתן לי ג"כ ההוצאות על הדרך ואף כי לא התניתי בפירוש עמו מ"מ המנהג כן הוא. והלך לדרכו ובבואו לא רצה ראובן ליתן ההוצאות הדין עם מי:

שכדראובן המציא חוב לשמעון ונטל שכרו ע"ז לאח"ז נפל קלקול בחוב שיצטרך טרחא גדולה לתקנו ואמר שמעון לראובן מחויב אתה לעשות הטרחא כי קבלת שכרך ושמעון אינו רוצה הדין עם מי:

שכהראובן תובע את שמעון שיפרע לו חובו ובקש ממנו שמעון לתת לו זמן ועשה כן וכשהגיע הזמן לא רצה לפרוע ובא לב"ד וחייבוהו לשלם אם נותנין לו עוד זמן ל' יום זמן לפרוע:

שכומי שנתן לחבירו כ"י לתת לו איזה דבר וכתב שנשבע ש"ד על ככה ואח"כ טוען שלא נשבע רק שכתב כך והתובע מודה לו מה דינו:

שכזראובן נתחייב שבועה לשמעון והפכה ראובן ואמר לשמעון תשבע אתה. וכשבא שמעון לישבע אז רצה ראובן לגלגל עליו תביעות אחרות אם יכול לגלגל בכה"ג או לאו:

שכחראובן שאל משמעון כלי זיין ללכת עם הנכרי נגד השונאים מחוץ לעיר ונפלו בני העיר ביד השונאים ולקחו הכלי זיין מראובן אם חייב לשלם:

שכטשכיר שחלתה לו אשתו ומתוך כך לא גמר מלאכתו אי חשיב אונס בכה"ג. ובכלל זה תמצא ג"כ שאר דיני שכיר:

שלראובן מת בלא יורשים ולא נודע לו שום יורש ואשתו תפסה הנכסים בכתובתה ולא הגיעו לפי פרעון הכתובה ואח"כ מתה האשה ובא אחד להביא כתבים שהוא יורש של בעלה ורצה לזכות בנכסים מחמת שהאשה לא נשבעה על כתובתה ויורשי האשה רוצים לזכות בנכסים הדין עם מי:

שלאשטר נכרי שכתב בו איך שהנכרי משעבד א"ע לישראל זה ולכל הבאים מכחו אם יכול להקנותו לישראל אחר בחליפין בלי מסירה:

שלברב שקיים שטר יחידי אם מהני הקיום:

שלגבאיזה מקום נקרא שמירה מעולה לפקדון או איזה דבר נקרא פשיעה כשמניח ב"א נכריים ללכת בחדרו:

שלדראובן תובע את שמעון ואמר שפשע בפקדון שלו וע"א מעיד כדבריו ושמעון מביא ג"כ ע"א שלא פשע אם פטור שמעון משבועה:

שלהאיש אשר בידו פקדון וטוען שהמפקיד צריך להוציא לצרכו סך זהובים וזה מודה לו שכ"כ אבל אמר לא הוצאתי כ"כ אם נאמן הנפקד בשבועה:

שלושנים שהיו שותפין בבית שיש בו דין חלוקה והאחד חפץ לחלוק והשני אמר שבדעתו למכור חלקו ואם יחלק לא יקח אותו שום אדם אם יכולין לכופו לחלוק:

שלזכותל שהיה בין ראובן ושמעון ובצד הא' אבנים גדולות ואמר א' רצוני לקנותו כי בצד ביתי הם הדין עמו או לאו:

שלחבית שמצריו מצר א' במצר שמעון ומצד אחד מצר נכרי בא יהודי ת' וקנה אותו ובא שמעון ורצה לדחות אותו מכח מצרנות והקונה אמר אחרי שמצ"א הוא במיצר הנכרי אין לו דין מצרנות הדין עם מי:

שלטמנהג במדינה שכל יהודי המחזיק במשפט קרקעות של ב"ח נכרי אח"כ יוכל היהודי למכור אותו אבל הב"ח יש לו כח לגבות אותם והיהודי רוצה למוכרם לאחר אם יכולה האשה למחות בו מדין שעבוד כתובתה:

שמאחד קנה בית ובא המצרן וסלקו וזה טוען כיון שאין לי בית דירה אין לך דינא דבר מצרא הדין עם מי:

שמאשר שיש לו ב' עיירות וכל א' נותנים מס בפ"ע ועשירי העיר עקרו דירתם מעיר אחת וקבעו עצמם בעיר אחרת והשר תבע מס גדול מכל עיר בפ"ע ולאחר הטלת המס אמר השר מה שתבעתי בעיר הזאת הם יתנו מבלתי העשירים שקבעו דירתם לכאן והעשירים יתנו עם הקהל שדרו שם מקדם ונתן רשות לב' הקהלות לדון בד"י האיך ידונו בהם:

שמבהאיך נותנים מסים וממה מחויבים לתת ומי המחויבים וכל דיני מסים:

שמגרוב הקהל הסכימו שישבע כל א' על הודאתו ומקצת בעלי כיסין ממאנים ואומרים לעשות שומא כמנהגם ואפי' אם יתחייבו לישבע אין רוצים לפרוט כ"ד ודבר כי דואגים להיזקות מתוך כך אלא רצונם לשער ולהעריך כלל ממונם בסכום א' ע"פ שבועה הדין עם מי:

דשמצבור שהוטל עליהם מס והסכימו לברור ה' אנשים להעריך כ"א וא' ויש בקהל ב' אחים עשירים ורוצים שיהיו מאותן ה' אנשים אם הדין עמהם:

שמהכשיש חירום על העיר והוטל על הקהל להעמיד שומרים להחזיק בדקי העיר אם גובון לפי ממון או לפי נפשות:

שמומנהג כשבא מושל תוך העיר שצריכין היהודים להשאיל לו מצעות ושימושי דערסא וגם צריכין ליתן לו מעט מעות האיך גובין אותן העולים:

שמזאם מועיל מעמד שלשתן בממון יתומים ע"י האפטרופוס לטובת היתומים:

שמחמי שהוציא הוצאות על יתומים קטנים לצורך פרנסתם שלא בצוואת ב"ד אם חייבים הם לפרוע או לא:

שמטראובן ואשתו היו להם בנים קטנים ובעת הגזירה נטמעו לבין הנכרים ומת ראובן ואשתו ואח"כ מת אבי האשה ובאו יורשיו ליטול הירושה ואתי ראובן בא ואמר כי הוא רוצה להיות אפטרופוס היתומין בני אחיו כי הירושה להם היא ואולי ישובו לדת האמת הדין עם מי:

שןראובן צוה מחמת מיתה שינתן מנכסיו לבת בנו כ' ליטרא לקנות חגורה יפה ומת ואח"כ מתה גם בת בנו קודם שנתנו לה המעות והניחה בן קטן ומת גם הוא ובעלה בא לזכות ולגבות מחמיו אותן כ' ליטרין אם יש לו זכות בהן:

שנאשנים שהוציאו דייתקי על לוי שאביו צוה מחמת מיתה שינתן להם סך ממון מנכסי אביו ולוי מסרב וטוען שאין ממשות באותו צוואה ואח"כ נתפשר עם האחד ולב' איננו רוצה לתת כלום וזה טוען אם אין ממשות בצוואה מדוע נתת לזה ולוי טוען אם נתתי לו הרבה מה נפקא לך בזה הדין עם מי:

שנבשתוקי א' מת בלי ז"ק צוה שינתן בית שלו לאמו ובא אחר וזכה בבית כדין זוכה בנכסי הגר אם מחויב להוציאו מידו ולתת מאמו:

שנגנשים מריבות על מקומות בב"ה שלהם ואחת הביאה ב' נשים שהמקומות שלה והאחרת הביאה עד א' שהמקומות שלה איזה עדות עדיף:

דשןאחד בקש את חבירו להיות מורשה שלו ונתרצה לו באופן שאם יזכה בדין יתן לו דבר מה שירצה. ושוב רוצה המורשה להעיד בדבר שתלה בו זכות לזה אם חשיב כנוגע בעדות: