ב"ה יום ד' ג' אדר תקסח"ל פראג. לידידי ורעי הרב מוה' ברוך נ"י.

פניתי בבקר והלכתי לאהלי ושמתי אל לבי לעיין במה שהראני במג"א סי' ש"ח ס"ק י"א לראות מ"ש רבינו הגאון נ"ע בספרו דגול מרבבה ורו"מ בנה מגדול עוז, ובמחילת כבוד עצמות הקדושות מרבינו נ"ע עליון, במהירות תמה על המג"א, כי איהו הי' סבר מ"ש המג"א תימא דבסי' ל"א פסק כזוהר דהמניח תפילין בחוה"מ חייב מיתה וכ"ש בשבת עכ"ל הך וכ"ש בשבת המג"א דן הק"ו מעצמו ולכך תמה עליו וכי' וז"ל ודבריו תמוהים דלמה הוצרך למילף שבת מק"ו דחוה"מ דהלא הש"ע לעיל סי' ל"א פסק בהדיא שאסור להניח תפילין בשבת משום שהוא זלזול לאות שבת כו' עכ"ל ולא כן הוא אלא כך הוא לשון המדרש נעלם שיר השירים אשר עליו בנה הבית יוסף יסודו בסימן ל"א האי במועד ובחוה"מ וכ"ש בשבת דכלא שרא עלן עייש"ה ויעין בארוכה מ"ש רמ"ע מפענו סי' ק"ח גם מ"ש המג"א אח"כ דאל"כ לדידי' למה אין מניחי' תפילין בשבת נכונים בזה והאריכות בזה ללא צורך דוק ותשכח ידידו ועמיתו. הק' אלעזר פלעקלס.