יראה לי שאין דין נטע רבעי נוהג בחו"ל וכו' וק"ו הדברים ומה סוריא שחייבת במעשרות וכו'. עי' ר"ן פ"ק דר"ה וספ"ק דקדושין ובתוס' ותלמיד הר' יונה ריש פ"ו דברכות ובכ"מ.

הורו הגאונים ז"ל שאע"פ שפדה פירות רביעית או חיללן אסור לאכלן עד שתכנס שנה החמשית ודבר זה אין לו עיקר ויראה לי שזו שגגת הוראה, והטעם לפי שכתוב ובשנה החמשית תאכלו את פריו, ואין הדבר כן אלא שבשנה החמשית תאכלו בלא פדיון. וכ"כ התוס' ר"ה י' א', והר"ש פ"ה דמעשר שני והרא"ש הל' ערלה, כולם הסכימו ששבוש וטעות הוא להגאונים ז"ל, ואני עני בדעת מצאתי דתליא באשלי רברבי יעוין ירושלמי סוטה פ"ח סוף ה"ה, אימתי הוא מחלל ברביעית ובחמשית (או בחמשית) מסתברא בחמשית אבל ברביעית דמים הוא חייב לו (כשיטת הגאונים וכמובן) ורבנן דקסרין אמרו לא מסתברא אלא ברביעית דכתוב ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הילולים (ר"ל כפשט הכתוב דדבר מותר הוא בפדיונו ברביעית) וא"כ שפיר י"ל דהגאונים פסקו כסתמא דתלמודא, ואף שיש לפרש לענין החוזר מעורכי המלחמה, והוא באמת דבר הלמד מענינו, והראיה שלא נזכר דבר זה בירושלמי דמעשר שני, אבל מ"מ מאן דמפרש לה לענין חילול מעשר שני סתם, מאן מרמי ליה מידו.