ויראה לי שאם בא העבד על הזכור והבהמה יהרגושאיסור שתי עריות האלו שוים בכל האדם. ועיי"ש בהראב"ד ז"ל שהשיגו זה לא צריך אפילו לתינוקות וכי משום קורבה נאסרו, והמ"מ הוסיף על זה דודאי אם בא על אשת ישראל נהרג דלא מיעטו רק משום שאר ולא יחס וא"כ כ"ש בזכור ובהמה. ולענ"ד גם על אשת עכו"ם כל שעכו"ם חייב גם הוא חייב דמאי שנא הלא היא אשת איש ולא נתמעט רק מעריות דשאר וצע"ג, וליכא למימר דכיון דממעטינן מדכתוב ודבק באשתו ולא באשת חבירו, ועבד לית ליה אישות, זה אינו, דא"כ גם אשת ישראל מנא ליה. והמגדל עוז השיב על זה דס"ד דהוא כבהמה ועל כן י"ל דאינו חייב כלל על הבהמה והזכור, ולדבריו מאי טעמא נקט עבד הרי שפחה נמי כן, ואולי לשון הגמ' נקט דה"נ רק עבד נזכר שם כמ"ש שם הי"ז, ואמנם לענ"ד נראה, דהרבותא דלשיטתיה דס"ל לא יהיה קדש קאי על הזכר ולא ס"ל דקאי שלא תנשא אשה ישראלית לעבד וכמו שכתב שם פי"ב, א"כ אתי שפיר דהא מבואר בסנהדרין פ"ח א', דדרשינן בני ישראל למעט עבדים, וא"כ י"ל דאין עבד מוזהר כלל על איסור זכור דמבני ישראל ממעט להם, קמ"ל דאינו כן דמ"מ הרי בזה לא גרע מבני נח שנאסר בהם.