שאלתעל מה שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ו מהלכות שבת אבל מציאה לא יתן לעכו"ם אלא מוליכה פחות פחות מארבע אמות. וקשיא דאמרינן בגמרא ועוד אחרת היתה ולא רצו לגלותה ומאי היא מוליכה פחות פחות מד' אמות משמע דהולכת ד' אמות חמיר טפי מליתן אותה לעכו"ם והכא אמרינן שלא יתן לעכו"ם אלא מוליכה פחות פחות מד' אמות:

תשובהאיברא דקשיא אבל אי שמיע לך תשובת רבינו לחכמי לוניל וכתבה בעל מגדול עוז בפרק עשרים לא תקשי כי סובר הרב שלא חלקו רבנן בין נתינה לעכו"ם או לחמור ובין הולכת [פחות פחות מד'] (ד') אמות אלא לענין כיסו אבל לענין מציאה אדרבא לא יתן לעכו"ם אלא מוליכה פחות פחות מד' אמות וטעמא דמלתא דמציאה אע"ג דמטא לידיה לא טרח בה ולא בהיל עלה כולי האי הלכך אפי' אי שרית ליה פחות פחות מארבע אמות לא יעבירנה ד' אמות בר"ה מה שאין כן בכיסו דטרח ביה הלכך במציאה לא יתן לעכו"ם דאמירה לעכו"ם שבות ומפרסמא מלתא טובא אבל מוליכה בצנעא פחות פחות מד' אמות דלא חיישינן שמא יעבירנה. ועיין בתשובת רבינו ויתבאר לך מה שכתבתי ולא חלק רבינו בין מציאה שבאה לידו ובין מציאה שלא. באה לידו אלא אם יכול להחשיך עליה וכן כתב הריא"ף דוקא כיסו אבל מציאה לא ולא חלק בין אתאי ללא אתאי ופסק כלישנא בתרא ולחומרא וכן הבין מ"מ שלא כדברי הר"ן ז"ל: