לא יצא האיש בסנדל המסומר (שבת ס' ע"א) משום גזירה וגזירת סנדל לעולם נוהגת כדאמ' בירושלמי (שם ה"ב) ולא בשעת השמד גזרו מכיון שעבר השמד יהא מותר לא עמד ב"ד ובטלו מכאן יש ללמוד כל דבר שגזרו עליו חכמים משום דבר אחר אע"פ שבטל אותו דבר דאגבי' גזרו אפ"ה הגזירה עומדת על מקומה עד שיעמוד ב"ד ויבטל. אמר רב הונא (שבת ס"א ע"א) באותה שיש בה מכה אלמא קסבר מנעל לשום צער עביד וקיי"ל כר"ה דרבי יוחנן קאי כותי' הלכך אסור לאדם ללכת בשבת כשרגלו אחת נעולה ורגלו אחת יחיפה אי משום חשדא אי משום דלמא מחייכי עליו ואתי לאתויי ואם יש לו מכה ברגלו נועל אותה שיש בה מכה ושרי אע"פ שאחרת יחיפה. מיהו ללכת יחף בב' רגליו הא ודאי שרי דמנעל לשם צער עביד פי' להגן מפני יתידות. ובצרפת ראיתי גבורים בתורה הולכ' בשבת יחף.