בגט פשוט (קע"ג ע"א) המלוה את חבירו ע"י ערב לא יפרע מן הערב ואם אמר אפרע ממי שארצה יפרע מן הערב רשב"ג אומר אם יש נכסים ללוה בין כך ובין כך לא יפרע מן הערב כיו"ב ארשב"ג הערב לאשה בכתו' והיה בעלה מגרשה ידירנה הנאה ממנו שמא יעשה קנוניא על נכסי' של זה ויחזיר את אשתו. גמרא. מ"ט רבה ור"י אמרי תרוייהו גברי אשלימת לי גברא אשלימי' לך אר"י כל מקום ששנה רשב"ג במשנה הלכה כמותו בר מערב וצידן וראייה אחרונה. ערב הא דאמרן [צידן] בפ' מי שאחזו קורדייקוס (ע"ד ע"א) ראיה בפ' שני דייני גזירות דיני ממונות בשלשה והך כללא לאו דוקא הוא דלא אמרי' הלכה כרשב"ג אלא היכא דאיכא [טעמא]. באלפס גבי עבד שנשבה (גיטין ל"ז ע"ב) אי' דאין הלכה כרשב"ג אלא יחיד ורבים הלכה כרבים ולא אזלי' בתר כללא לומר שהלכה כרשב"ג ור' יוחנן גופיה אמר בערובין (כ"ז ע"א) אין למדין מן הכללות ואפילו נאמר בו חוץ וכו'.