Teshuvot Maharam, Lemberg Edition
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וייןהנקרח בתוך החורף פסק רבי' שמחה דמותר בשתיה אם נגע העכו"ם ואע"פ שנימוח לאח"כ כדתני'¹ ספ"ב דטהרות מים טמאים שהגלידו ואין בהם משקה טופח טהורים נימוחו חזרו לטומאתם ישנה מקוה שאוב טהור משום מים שאובין נימוחו כשר להקוו' עליו אלמא דע"י שהגליד בטל מתורת משקה ובעודו גלוד פרחה ממנו טומאה שהיתה עליו וכ"ש שאינו מקבל טומאה וכ"ש שאינו עושה יין נשך כדאי' פ' השוכר (ע"ז ד' ע':) השתא טהרותיו טהורות יין נסך מיבעיא ותו הרי יין מבושל וחומץ (שם ד' ל') אע"פ שהם משקין מקבלין טומאה ואפ"ה לא מינסכי דאין דרכו לנסך בכך הלכך יין² (נסך) הנקרש נמי כיון דאין ראוי לנסך אותו אין בו משום יין נסך ותו דאין דרך ניסוך בגלד עכ"ל ומצאתי הא דפריש דמי שהוגלד אין בו משום יין נסך דוקא כשהגליד שלם אבל נשבר יש בו משום יין נסך דתניא התם בתוספתא (טהרות פ' ב'.) החושב על החלב שבכחל טהור פי' מאחר שנקרש החלב אין לו דין אוכל³ טומאה ושבקיבה טמא מאחר שאין הכל יחד אז דינו כבתחילה:
footnotes: ¹ צ"ל בתוספתא. ² ט"ס הוא: ³ צ"ל לקבל.