¹ לביחוקק תמיד שוקק. שואף צמא יגמע מימיך הנאמנים אלופי ומיודעי ה"ר אליעזר הלוי אשר שאלת על היבם שייבם אשת אחיו שמת בחיי אביו ואח"כ מת אביו ואח"כ מת היבם לכאורה היה נ"ל דאפי' מת הייבם בחיי אביו שבני היבם נוטלים פי שנים חלק אביהן וחלק אחיו שמת דכיון דבכור קריי' רחמנא (יבמות ד' מ'.) מה בכור שמת בחיי אביו בניו נוטלין חלק בכורתו כמו שהביא רבי' שמואל (ב"ב ד' קט"ז.) גבי בנות צלפחד מן התוספתא ומן הירושלמי דאלו הי' היבם קיים הי' נוטל חלק אביו שמת אע"ג דלא הוחזק² אחיו מעולם דהא יקום על שם אחיו כתיב והרי כאלו הי' אחיו קיים ובמקום אחיו עומד כדאמר פ"ק דקדושין (ד' י"ג:) ופ"ק דסוטה (ד' ה':) לאחד ולא ליבם ואע"ג דס"פ האשה שנפלו (כתובות ד' פ"א.) מסקינן יבם נמי כאחר דמי היינו דוקא בלשון בני אדם שהבעל שכתב לה לכשתבואי לאחר תיטלי מה שכתוב³ קרי ליבם אחר לגבי דידי' אבל בנכסי אבא דאבא לא שקיל חלק אביו אלא יחלקו כל האחין חלק המת כיון דבכור קריי' רחמנא לא שקיל בראוי כבמוחזק כדאי' פ' כיצד (ד' כ"ד:)³ גבי בכור נמי אמרינן ס"פ יש בכור (בכורות ד' נ"ב:) דלא שקיל פי שנים בנכסי אבא דאבא וכדמפ' בתוספתא דבכורות (שלהי פ"ו) כיצד אין הבכור נוטל⁴ (פי שנים בנכסי אביו) יעקב שמת שהיה מוחזק אבל⁵ במה שירש אחד מותו מיצחק דהוי לי' ראוי ולא כמו שפי' רבי' שמואל⁶ דאפי' אם היה יעקב קיים כשמת יצחק לא היה נוטל פי שנים שהרי פשוט היה וקל להבין. אמנם אח"כ ראיתי באבי העזרי שהביא דברי ה"ג דיבם חשוב כאלו הוא בן⁷ אחיו של מת לירש בהו ופי' דלא שקיל⁸ בשבח חלק אביו בנכסי אביו דחשוב⁹ הוא וגבי דידי' בניכסי אבא דאבא וא"כ נ"ל לפי ה"ג הא דקאמר ס"פ יש¹⁰ גבי יבם דלא שקיל בשבח לא שנו אלא בשבח ששבחו נכסים בין מיתה לייבום זה נ"ל לפ' לפי ה"ג בין מיתת אחיו המת ליבום דכיון שהיבם יורשן אינו יורשו אלא מה שהי' מוחזק לו ולא בשבח שהשביחו נכסים לאחר מיתתו שיטת רש"י והתוס' אינו כן אלא כדפ' שהוא יורש את אביו מכח המת ואע"ג דהשביח לאחר מותו לא הוה ראוי כל כמה דאבוהן קיים דיבם במקום אחיו קאי הרי הוא כאלו אחיו חי ועל מה שלא הי' מוחזק אב הן בההיא שעתא ההוא קרי לי' ראוי וכן פירש"י פ' כיצד (ד' כ"ד:) מה בכור אינו נוטל בראוי אף היבם וכו' וזה לשונו מה בכור אינו נוטל חלק בכורה הראויה לבא להם לאחר מיתת אביהם אלא שמוחזק אביהם ביום¹¹ מדכתיב בכל אשר ימצא לו אף יבם שנוטל פי שנים בנכסי אביו חלקו וחלק¹² אביו אינו נוטל בראוי כבמוחזק עכ"ל אלמא דאינו קרוי¹³ אלא מה שראוי לאביהן שהרי לא פי' אף יבם אינו נוטל בראוי לאחיו וע"כ לפירש"י משמע דהיבם יורש חלק אחיו המת בנכסי אביו אפי' מת אחיו בחיי אביו שהרי פי' (בכורות ד' נב.) בשבח ששבחו נכסים בין מיתת אביהן ליבום וע"כ היינו שמת אחיו בחיי אביו דאי מת האב תחילה אמאי קפסיק ותני דלא שקיל בשבח שלאחר מיתת אביהם למה לא יטול לכה"פ בשבח שהשביחו בין מיתת האב למיתת אחיו המת שהרי באותו שבח הוי אחיו המת מוחזק מיד כשמת האב נפלו הנכסים לפני בניו וכל מה שמשביחין יש לכל אחד חלק בו כפי חלקו דאלו יצחק שמת ונפלו נכסים לפני יעקב ועשו וקודם שחלקו השביחו הנכסים ושוב מת יעקב מי לא שקיל ראובן פי שנים באותו שבח כמי שנוטל פי שנים בגוף הקרקע אע"פ שלא הוברר חלק יעקב עדיין שמת ה"נ שקיל בשבח ואפי' בפירות העומדים ליתלוש לבסוף אם עשו פרי בחיי יעקב ולא היו עומדים לבצור¹⁴ כ"ש מורו במחובר לקרקע הרי הוא כקרקע וכ"ש שבח אלא ע"כ אי אפשר לאוקמא לפירש"י אלא דמת אחיו בחיי אביו ובשבח הוא דלא שקיל פי שנים משום דאבוהן נמי לא הי' מוחזק בהם¹⁵ אלא בגוף הקרקע שקיל בחלק היבם חלקו וחלק אביו אע"ג שמת בחיי אביו ותימא מה דחק רש"י לפ' כן בין מיתת אביהם ליבם ולאוקמא שמת אחיו בחיי אביו מאי סבר וכי לעולם הוא כך והלא¹⁶ לעולם פעמים שמת האב תחילה א"כ הי' לו לפרש בין מיתת אחיו לייבום וי"ל שזה דחקו דקאמר התם ולא היבם מאי טעמא בכור קרי' רחמנא אמר אביי לא שנו אלא בשבח ששבחו נכסים בין מיתה לייבום וכו' וע"כ מדקאמר רחמנא קרי' בכור שיורש אביו פי שנים מאחיו כמו בכור והיינו כשמת אחיו תחילה דאי מת אביו אמאי קרי' בכור אז אינו נוטל פי שנים בנכסי אביו אלא יורש חלק אחד מאחיו דאי כה"ג היה ראוי לקרותו¹⁷ משום דשקיל ב' חלקים אחד מאביו וא' שירש את אחיו א"כ ראובן שהיה נשוי בת שמעון ואין לו בנים לשמעון כ"א אותו בת ומת יעקב¹⁸ ואח"כ מתה בתו אשת ראובן נמצא ראובן נוטל ב' חלקים אחד מכח אביו ואחד מכח אשתו שירשה מאביה וגם חלק אשתו בראוי כבמוחזק דומיא דיבם בחלק אביו¹⁹ אלא מקרא יוצא מידי פשוטו דאין ראוי לקרותו בכור אלא מפני שיורש את אביו פי שנים ולא את אחיו והרי הוא במקום אחיו שיורש את אביו פי שנים כאלו הוא חי וקל להבין. ואין לפקפק כלל שודאי רש"י חולק על דברי ה"ג ואין לי ה"ג לעיין בהם ולפי דברי רש"י ור"י היה²⁰ להם ליטול פי שנים ואע"פ שחילקו בחיי היבם ונתנו לו חלק אחד ולא מיחה²¹ ולא ויתר על ככה שהרי לא היה שם כשחלקו ואדרבא ר"י נסתפק בקרקע אם²² אחיו או שותפין¹ שלא לחלוק בלא דעת אחד מהם אשר איננו² בגורל ובשומת ב"ד ואין להביא ראיה מפ' בית כור (בבא בתרא ד' ק"ו:) אלא מעתה הני בי תלתא דקיימי ואזלי בי תרי מינייהו³ בלא דעתא דאידך ה"נ דבטלה מחלוקת וכו' משמע דלא בטלה מצינו לפרש לא בטלה גבי שאר אחיו אבל לגבי דידי' בטלה ואין להאריך. וא"כ אפי' חילקו בדין⁴ איכא למימר דבטלה מחלוקת לגבי היבם שלא היה שם וכ"ש השתא דלא חילקו בדין שלא נתנו לי' אלא חלק א' דבטלה מחלוקת ואם באו מכח⁵ ב' חזקות דלא מיחה כל ג' שנים חזקה שאין עמה טענה היא (ב"ב ד' מ"א.) ואפי' יש עמה טענה⁶ שכן הוא כדברי רב האי גאון ורבי' שמואל חולק בשמעתין דרבה בר שרשום (שם ד' ל"ג. וע"ש בתוס' ד"ה מיגו.) ואין להאריך וכ"ש אם לא החזיקו בחיי היבם אלא לאחר מותו דאין מחזיקין בנכסי קטן ואפי' הגדיל (ב"מ ד' ל"ט.) והיבמה לא היה⁷ למחות דנכסי בחזקת יתמי קיימי כל זמן שלא גבאתו בכתובה וששאלת לפרש לך ההיא דהחולץ (ד' מ'.)⁸ או מה בכור לאחד מיתת האב שקיל פי שנים וכו' פי' בנכסי האח שירשו האב ובלשון שאילה שאל כרצה לומר דהיכ' שירשו האב ושוב מת שירשו אותו היבם ומשני יקום על שם אחיו ולא על שם אביו פי' דר' יהודה ס"ל כשאין אב אבל כשיש אב⁹ והאב יורש את אחיו וכשמת אביו אם אז יורשו אז היה יורש אביו ולא אחיו שהרי מתחילה כשמת אחיו¹⁰ ושכתבת שאביהם נתן בחייו כל הקרקע לד' בניו אז אין ליבם אלא כא' מהם כיון דבמתנה נתן להם ושכתבת כשמכרו היורשים חלקם בקרקע לא שרצו היא ובניה הרי כבר כתבתי דחזקה שאין עמה טענה היא ואי משום דהלוקח דר בו ג' שנים וטוענים ללוקח היינו שלא כנגד היתומים קטנים אבל כנגד יתומים קטנים לא דלא עדיף לוקח שלא בטענה¹¹ המוכר שלא בטענה דאפי' המוכר החזיק ג' שנים יטוען שלקחה אינו נאמן דאין מחזיקין בנכסי קטן דלא ידעי למחויי. ועוד דוחק לפי' ה"ג הא דקתני פ' יש בכור (בכורות ד' נ"ב.) וכולן אין נוטלין בראוי כבמוחזק וקאמר בגמ' (שם:) לאתויי דאבא דאבא¹² פי שנים והא זימנין דשקיל כגון שמת אבי אביו קודם אביו ולא הספיק אביו ליטול ירושתו עד שמת גם הוא אלא ע"כ צ"ל דהא לא הוי קרי נכסי אבא דאבא אלא נכסי דאבא מיקרי שהרי זכה בהן אביו מיד כשמת אבי אביו ואפי'¹³ קודם חלק' וכיון דהכי הוא א"כ היכי קאמר פ"ק דב"ב (ד' י"ב:) פשיטא חלק בכורתו וחלק פשיטתו יהבינן לי' אחד מיצרא יבם מאי אביי אמר היא היא מאי טעמא בכור קרי' רחמנא ואפי' רבא לא פליג אלא משום דכתיב והיה הבכור הוייתו כבכור ואין חלוקתו כבכור ואמאי שקיל פי שנים אחד מיצרא והלא אינו יורש אביו אלא אחיו לפי' ה"ג היכא דמת אביו תחילה זכה אחיו בחלקו והני נכסי אחיו מיקרו ומה ענין לדמותו בדבר זה לבכור הנוטל ב' חלקים בנכסי אביו אחד מיצרא וזה אינו נוטל בנכסי אביו פי שנים אלא חלק אחיו וחלקו בנכסי אביו וכי אם היה¹⁴ אחיו המת שדה אחת בצפון שהיתה שלו וסמכה לשדות אביו מי אמרינן לאביי שיתנו¹⁵ אב ליבם¹⁶ ג' חלקים סמוך לאותה שדה שהיתה של אחיו המת אלא ע"כ לא שקיל פי שנים בחד מיצרא אלא מה שהוא נוטל מכח אביו שלא זכה אחיו מעולם אבל אי זכה בהן אחיו הא לא ידעינן מדקרי' רחמנא בכור אלא מדכתיב יקום על שם אחיו:

footnotes: ¹ תשובת מיי' לס' משפטים סי' נ"א בחסרון. ² צ"ל בו. ³ צ"ל לכ. ³ צ"ל לכ. ⁴ צ"ל בראוי כבמוחזק מת אביו בחיי אביו נוטל פי שנים בנכסי אביו פי' בנכסי יעקב כו'. ⁵ צ"ל אינו נוטל פי שנים. ⁶ ועי"ש בתוס' ד"ה ושהי'. ⁷ צ"ל של אחיו המת לירש כחו ופי' כו'. ⁸ תיבת בשבח נמחק וצ"ל חלק אחיו וכ"ה בת' מיי'. ⁹ צ"ל גבי. ¹⁰ צ"ל בכור דף נ"ב: ¹¹ צ"ל מיתתו. ¹² צ"ל אחיו. ¹³ צ"ל ראוי. ¹⁴ אולי צ"ל כ"ע. ¹⁵ צ"ל אבל. ¹⁶ ט"ס הוא. ¹⁷ צ"ל בכור. ¹⁸ צ"ל ואח"כ מת שמעון. ¹⁹ צ"ל יקרא בכור אלא אין מקרא כו'. ²⁰ צ"ל לו. ²¹ צ"ל להם. ²² צ"ל אחין. ¹ תשובת מיי' לס' משפטים סי' נ"א בחסרון. ² צ"ל בו. ³ צ"ל לכ. ⁴ צ"ל בראוי כבמוחזק מת אביו בחיי אביו נוטל פי שנים בנכסי אביו פי' בנכסי יעקב כו'. ⁵ צ"ל אינו נוטל פי שנים. ⁶ ועי"ש בתוס' ד"ה ושהי'. ⁷ צ"ל של אחיו המת לירש כחו ופי' כו'. ⁸ תיבת בשבח נמחק וצ"ל חלק אחיו וכ"ה בת' מיי'. ⁹ צ"ל גבי. ¹⁰ צ"ל בכור דף נ"ב: ¹¹ צ"ל מיתתו. ¹² צ"ל אחיו. ¹³ צ"ל ראוי. ¹⁴ אולי צ"ל כ"ע. ¹⁵ צ"ל אבל. ¹⁶ ט"ס הוא.